הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן פרסם היום (שלישי) את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2019. הדוח מתמקד במשרדי הממשלה, מערכת הבריאות הממשלתית, מערכת החינוך הממשלתית ומערכת הביטחון.
נכון לשנה זו, כ-205 אלף עובדים מועסקים בשירות הציבורי בכ-180 אלף משרות. מהדוח עולה בין היתר כי הפערים המגדריים מוסיפים להצטמצם, שני שלישים מעובדי המדינה מצויים בסכסוך עבודה ושיעורי תחלופת העובדים נמוך לעומת המגזר הפרטי.
פי הדוח, המנתח את השנה לפני פרוץ מגיפת הקורונה, המגזר הציבורי מגיב באופן איטי יותר למשברים בהשוואה לשאר המשק. בר נתן קרא לנצל את ההזדמנות להוביל רפורמות נדרשות בשירות הציבורי. לדבריו, "רבות דובר בתקופת המשבר על ההתאמות התקציביות הנדרשות במגזר הציבורי. אין לי ספק שעם תחילת היציאה מהמשבר, גם המגזר הציבורי יתרום את חלקו להתאמות הללו, כפי שהיה במשברים בעבר".
הוצאות השכר של עובדי המגזר הציבורי - חצי מתקציב המדינה
לפי הדוח, השכר החודשי הממוצע במשרדי הממשלה בשנה החולפת היה גבוה בכמעט 60% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 16,991 שקלים, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד באותה שנה על 10,784 שקלים.
עוד עולה כי הוצאות המדינה בגין עובדים בכלל המגזר הציבורי הסתכמו בשנת 2019 בסכום של כ-194 מיליארד שקלים - המהווים חצי מתקציב המדינה בשנה זו. מדובר בנתון גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. סכום זה גדל בכ-5.4%, שהם כעשרה מיליארד שקלים בהשוואה לשנת 2018, וזאת בעקבות העלייה במספר המשרות וגידול השכר, בהתאם להסכמים הקיבוציים של עובדים המדינה.
הרפורמה שקידמה הממשלה לעידוד מתמחים להישאר בפריפריה אחרי תקופת ההתמחות נכשלה. לפי דוח הממונה על השכר, למרות שורת תמריצים משמעותיים, רק 7% מהמתמחים שאינם מהפריפריה נותרו בה. הדוח מצביע גם על פערי שכר משמעותיים בין מבוגרים וצעירים, ובין גברים לנשים.
עוד עולה מהדוח כי 81% מהעובדים במערכת הבריאות בישראל מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק. נתוני משרד האוצר מצביעים על פערי שכר משמעותיים בענף, אותם מתקשים באוצר לשנות. במגזר הציבורי נרשם פער של פי 4.9 בשכר בין מבוגרים לצעירים. נתון זה נכון גם לגבי רוקחים ועובדי מעבדות, שם השכר נמוך יחסית.
נור ניוז