אברהים אמר, "המצור שהטילה ישראל, המונע מכל סיוע הומניטרי להיכנס לרצועת עזה, השפיע רבות". הוא גילה כי הסיוע הנכנס אינו עולה על 1% מהצרכים בפועל. הצורך בפועל ברצועת עזה דרש יותר מ-600 משאיות ביום, לעומת 400 עד 500 משאיות בעבר.
אברהים תיאר את דו"ח האו"ם כ"זעקה לעולם ובושה לקהילה הבינלאומית" על כך שהרעב נמשך כך. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לקבל החלטות נועזות ואתיות יותר, וציין כי לא הוטלו סנקציות נגד הישות הכובשת, וכי הסיוע ממשיך להיכנס בכמויות מועטות.
באשר למצב הבריאותי, אברהים תיאר את המצב כ"גרוע מאוד", וציין כי הכיבוש הרס את בית החולים הגדול ביותר בעזה, בית החולים אל-שיפא, שאינו פעיל לחלוטין. הוא ציין גם כי שלושה בתי חולים נוספים, בית החולים האינדונזי ובית החולים כמאל עדוואן, כולם מושבתים.
אברהים הסביר כי רק בתי חולים ספורים נותרו בעיר עזה, כמו בית החולים הבפטיסטי ובית החולים הערבי אהלי, בנוסף לבית החולים אל-קודס ובית החולים השדה של הסהר האדום הפלסטיני. הוא גם ציין כי בית החולים האירופי בעזה בחאן יונס, ששירת את מחוזות רפיח וחאן יונס, נהרס. יו"ר מועצת המנהלים של אגודת זכויות האדם א-דמיר הדגיש כי מצב הבריאות קטסטרופלי, עם מחסור באספקה רפואית. הוא ציין כי ישנם כ-20,000 פצועים וחולים הזקוקים לנסיעה לחו"ל לקבלת טיפול, אך הכיבוש מונע זאת מהם. הוא גם גילה כי ישנם 600,000 עד 700,000 פלסטינים באזור המרכז, והדגיש כי המצב קטסטרופלי, הרעב קטלני, ואין תקווה לפתרון מהיר.
נור ניוז