התפתחויות אחרונות בדרום הקווקז, עם ההכרזה על הסכם בין ארמניה לאזרבייג'ן להקמת "מסדרון זנגזור" בתיווך אמריקאי ישיר, עלולות להביא לשינויים מהותיים בסביבה סביב איראן. מתן שליטה בלעדית לארצות הברית על מסדרון זה למשך 99 שנים יאפשר לוושינגטון לשמור על נוכחות קבועה בנקודה אסטרטגית בין שלושה שחקנים מרכזיים: איראן, רוסיה וטורקיה. עם זאת, ההשלכות של מהלך זה עבור איראן עדיין כפופות לאפשרויות ותרחישים שונים, ואינן יכולות להיחשב כאיום מכריע בלבד.
ממדים גיאופוליטיים פוטנציאליים
אם ייושם, מסדרון זנגזור יוכל לחבר את אזרבייג'ן לנחיצ'בן, ומשם לטורקיה, מבלי לעבור דרך שטח איראני. בהתאם לאופן שבו איראן מנהלת את התחומים הדיפלומטיים והכלכליים, שינוי זה עלול להוביל להפחתת חלקה של טהרן בתחבורה האזורית, או, אם ינוצל בחוכמה, להפוך להזדמנות לזהות נתיבים חלופיים והסכמים רב-צדדיים. בתרחיש פסימי, איראן הופכת לנתיב חלופי, אך בתרחיש ביניים, ניתן לשמור על מעמדה על ידי פיתוח שיתוף פעולה בתחום התחבורה דרך ארמניה, גאורגיה או אפילו נתיבי ים.
ממדים ביטחוניים ופוליטיים פוטנציאליים
בטווח הארוך, ממשל ארה"ב עשוי לספק למסדרון פלטפורמה לפעילויות מודיעין ולוגיסטיקה של נאט"ו בפריפריה הצפון-מערבית של איראן. עם זאת, הדבר תלוי גם בסוג הנוכחות ובהסתמכות של המסדרון על תשתית צבאית. הסרת ההגבלות על שיתוף הפעולה הצבאי של ארה"ב עם באקו עשויה לשפר את יכולות ההגנה של אזרבייג'ן, דבר שעלול להשפיע על מאזן הכוחות. עם זאת, גם ארמניה וגם באקו נותרות מעורבות ברגישויות פנימיות ובלחצים בינלאומיים, ויישום מלא של תרחיש זה עלול להיתקל במכשולים פוליטיים.
אסטרטגיות מוצעות לאיראן
בהתחשב בהשלכות הפוטנציאליות של הסכם זה, איראן עשויה לנקוט בגישה רב-גונית:
דיפלומטיה קווקזית אקטיבית: הגברת ההתייעצויות עם ארמניה ואזרבייג'ן כדי להבטיח תועלת הדדית ולמנוע הדרה מוחלטת של איראן ממשוואות התחבורה.
פיתוח נתיבים חלופיים: השקעה דחופה במסדרונות תחבורה, כגון המסלול הכספי-קווקז-אירופה או מסילת רכבת המקשרת אותו לגאורגיה, כדי להפחית פגיעויות.
בניית בריתות אזוריות: עבודה עם רוסיה ומדינות מרכז אסיה כדי לזהות פרויקטים משותפים המשפרים את נוכחותה של איראן בשרשראות האספקה האזוריות.
אמצעי ביטחון מונעים: חיזוק יכולות המודיעין ומשמר הגבול בצפון מערב, במיוחד בניטור לוגיסטיקה ותשתיות.
כלים כלכליים ורכים: שימוש בדיפלומטיה אנרגטית, יצוא חשמל וגז ושיתוף פעולה בתחומי התרבות והחינוך כדי לבנות קשרים ארוכי טווח עם שכנותיה הצפוניות.
מסדרון זנגזור הוא כיום יותר פרויקט פוטנציאלי מאשר מציאות קיימת. מידת השפעתו על מעמדה הגיאופוליטי של איראן תלויה בתגובתה של טהרן וביוזמה ליישומה. אם איראן תראה בהתפתחות זו איום בלבד ותנקוט בגישה פסיבית, קיימת אפשרות לצמצום השפעתה ותפקידה. עם זאת, אם ייעשה שימוש בכלים דיפלומטיים, תחבורה וביטחוניים, שינוי זה עשוי להפוך להזדמנות לשינוי קלפיה האסטרטגיים ואף לחזק את מעמדה בקווקז.
נור ניוז