לאחר עשרים חודשי הרג מתמשך בעזה, המשטר הציוני לא הצליח להשיג אף אחת ממטרותיו העיקריות: חמאס לא הושמד, תושבי עזה לא נעקרו, ואסירים לא שוחררו. בנסיבות אלה, ראיות מצביעות על שימוש בקבוצות חמושות אנרכיסטיות המזוהות עם דאעש ברצועת עזה. אביגדור ליברמן ויאיר לפיד דיברו בפומבי על תמיכתו הצבאית של נתניהו בקבוצות אלה. השימוש בקבוצות אלה במבצע חשאי של השב"כ הוא ניסיון לנהל מלחמת שליחים נגד ההתנגדות באמצעות התשה פנימית.
המודל הסורי בעזה: שליטה באמצעות כאוס
המשטר הציוני, בעל היסטוריה ארוכה של תמיכה בטרור, מנסה כעת לשחזר את המודל הסורי בעזה על ידי הקמת כוח שליחים אשר, מצד אחד, מונע את אספקת הסיוע, ומצד שני, נראה מוסווה כסיוע הומניטרי. כמו במקרה של חייאת תחריר א-שאם בסוריה, אבו אל-שבאב וקבוצתו מקבלים כעת תמיכה ישירה מתל אביב ואף מהרשות הפלסטינית במזרח רפיח. המטרה הסופית היא לשנות את הזהות הגיאוגרפית של ההתנגדות ולהשיג שליטה מלאה על האזור.
מלחמת אזרחים במקום מלחמת שחרור
נתניהו מנסה לצמצם את הוצאותיו הצבאיות על ידי הסתה למלחמה בקרב הפלסטינים וסיבוך ההתנגדות בסכסוך פנימי. הוא ממשיך בפרויקט "הטרור הפנימי" שלו עם סיקור תקשורתי כדי להטעות את דעת הקהל העולמית. באמצעות קבוצות שליחים ויצירת נרטיב של מלחמת אזרחים, הציונים מנסים לגרום לדעת הקהל העולמית להיות אדישה לטרגדיות בעזה. במילים אחרות, זוהי קונספירציה שנולדה מייאוש, לא מכוח.
צביעות המערב והצורך באחדות אסלאמית
עמדתו הסותרת של המערב בנושא הטרור התבררה שוב. אלה שטיהרו את רמת הגולן בסוריה שמרו כעת על שתיקה מחרישת אוזניים בנוגע לפרויקט של נתניהו לבניית דאעש. ארצות הברית, עם הווטו שלה על החלטות ומוסדות בינלאומיים, שותפה לפשעים בעזה עם שתיקתה הקטלנית. על העולם האסלאמי להתאחד ולספק תמיכה מעשית להתנגדות הפלסטינית כדי למנוע מהאזור ליפול למלכודת של חזרה על הטרגדיות של סוריה, עיראק ואפגניסטן. המאבק כיום אינו מוגבל להגנה על עזה בלבד, אלא כולל גם הגנה על האזור כולו ועל תפיסת הצדק.
נור ניוז