היום, יום ראשון, נשא שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן, מר עבאס עראקצ'י, נאום בפורום הדיאלוג בטהרן בנוכחות רשויות ופקידים ממדינות שונות. נוסח נאומו נכתב כך:
זהו כבוד גדול להיות נוכח היום בקבוצה כה מכובדת ומעוררת מחשבה. אני רוצה להודות לכם מקרב לב על נוכחותכם החשובה, ובמיוחד למר ד"ר פזשקיאן, הנשיא הנכבד של הרפובליקה האסלאמית של איראן, אשר העניק חיים חדשים לדיפלומטיה האיראנית והאזורית עם חזונו המכוון לפיתוח.
כאן, ברצוני להוקיר את זכרו ואת שמו של ידידי ועמיתי הוותיק, השר המנוח, השהיד חוסיין אמיר-עבדאללהיאן, אשר עורך בימים אלה את טקס עלייתו לשלטון, יחד עם הנשיא המנוח, השהיד סייד אברהים ראיסי, והמשלחת הנלווית. ברצוני גם להודות לעמיתיי במרכז ללימודים פוליטיים ובינלאומיים אשר עשו כל מאמץ כדי לאפשר פורום זה.
הרשו לי להתחיל בסקירה של אירועי השנה החולפת. שנה שלווה לצערנו באירועים מרים ובטרגדיות אנושיות. בחזית הטרגדיות הללו עמדו ההתקפות והפשעים של הישות הציונית בעזה. אלו פשעים שניתן ללא ספק לראות בהם דוגמה מובהקת וחסרת תקדים לרצח עם. רצח עם בו נצפתה אוכלוסיית העולם, שלעיתים משודר בשידור חי בטלוויזיה או במרחב הקיברנטי.
מאז אוקטובר 2023, נהרגו יותר משישים אלף פלסטינים ברצועת עזה; רבים מהם היו נשים וילדים. מיליוני אנשים נעקרו מבתיהם, הושמו תחת מצור והועמדו בתנאי רעב מוחלט. מצער שהעולם לא הגיב בצורה הולמת ואחראית לפשע הזה. הדממה המחרישת אוזניים וחוסר המעש מצד כוחות הרואים את עצמם כמגינים על "המצפון האנושי", יחד עם חוסר היכולת של מוסדות בינלאומיים להכיל את האסון הזה, הם מזעזעים באמת ומשמשים כפעמון אזעקה עולמי.
מה שקרס לנגד עינינו הוא אוסף של "בריתות מוסריות, משפטיות ופוליטיות" שהיו אמורות להוות את יסודות הסדר העולמי. למעשה, מה שאנו עדים לו כעת הוא קריסת יסודות המחויבות והאחריות הקולקטיבית לשלום, לכבוד האדם ולמצפון עולמי משותף. ברור שהמצב הזה לא יכול להימשך.
הוגים יקרים,
משבר עזה הוכיח שוב כי בנוסף לחוסר האונים של המערכת הבינלאומית, גורל האזור אינו יכול ואינו צריך להישאר תלוי בהחלטות וברצונן של כוחות מחוץ לאזור. מה שהם מציגים כיום כ"מציאות של האזור" הוא למעשה השתקפות של נרטיבים ותפיסות "מעוצבים" לעומק, המבוססים אך ורק על האינטרסים שלהם, שיש להגדירם מחדש ולשנותם מתוך האזור עצמו.
מערב אסיה צריכה לחשוב מחדש באופן קיצוני על תפיסתה העצמית. ההתמקדות ארוכת הטווח ביריבויות הנובעות מאשליה של איום קבוע מנעה את היווצרותו של שיתוף פעולה יעיל לפתרון בעיות אזוריות ועולמיות וסללה את הדרך להתערבות הרסנית מצד מעצמות אזוריות חיצוניות.
עכשיו זה הזמן לשנות את "המציאות השקרית המלאכותית והכפויה" הזו ולכונן "סדר אמיתי, אותנטי ורצוי" באזור, המבוסס על אינטראקציה, הבנה וערכים משותפים.
בנסיבות אלה, הרפובליקה האסלאמית של איראן, תחת ממשלתו של ד"ר פזשקיאן, הגדירה את נתיב מדיניות החוץ שלה המבוסס על שלושה צירים עיקריים: מקסום האינטראקציה עם שכנותיה, הרחבת שיתוף הפעולה עם שחקנים ומדינות מתפתחות בדרום הגלובלי, וביסוס איזון ביחסים עם הקטבים וגושי הכוח העולמיים במזרח ובמערב. מדיניות החוץ שלנו מבוססת על איזון וריאליזם.
ממשלתו של ד"ר פז'שקיאן הדגישה מראשיתה מדיניות שכנות ופועלת להרחבת היחסים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים עם מדינות האזור. כיום, אנו רואים את איראן ושכנותיה - מהמפרץ הפרסי ועד מרכז אסיה - מתקדמות לעבר הבנה, שיתוף פעולה וידידות לאחר שנים של עליות ומורדות.
בהקשר זה, הרחבת היחסים עם מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית היא אחד הקווים המרכזיים במדיניות החוץ שלנו. חברותה של איראן במוסדות כמו BRICS וארגון שנגחאי לשיתוף פעולה, כמו גם העמקת שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אסלאמיות וחברים בתנועה הבלתי מזדהה, מדגימות כי הרפובליקה האסלאמית של איראן שואפת למלא תפקיד פעיל בעיצוב סדר בינלאומי רב קוטבי, מאוזן וצודק.
מבחינתנו, הביטחון והשגשוגה של כל מדינה קשורים קשר הדוק לביטחון ולשגשוגן של שכנותיה. לכן, במקום להמשיך בגישה ממוקדת איום, יש צורך לאמץ גישה ממוקדת הזדמנויות ולחתור לתלות הדדית כלכלית כבסיס בר-קיימא לשלום ויציבות אזוריים. עלינו לתעדף את הרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי, השקעות משותפות, העברת טכנולוגיה ופרויקטים של תשתית, על מנת לספק פלטפורמה לצמיחה קולקטיבית ולשיפורים מוחשיים בחייהם של אנשים.
גבירותיי ורבותיי,
שלום וביטחון באזורנו לא יתאפשרו ללא מעורבות כנה, עמוקה ומקיפה בנושא הפלסטיני. כיום, הסוגיה הפלסטינית היא הסוגיה החשובה והדחופה ביותר בסדר היום האזורי. במשך יותר משבעים שנה, אדמת פלסטין הייתה נצורה על ידי כיבוש, דיכוי ואי צדק. האמת היא שהמשטר הישראלי הפך לאיום כרוני על השלום והיציבות האזוריים; האיום שמציבים הכיבוש, האפרטהייד, רצח עם וגישה למאגר של נשק להשמדה המונית הוא איום המשלב את האלמנטים הללו.
אנו מציעים פתרון של שלום לסוגיה הפלסטינית: קיום משאל עם לאומי בהשתתפות כל התושבים הילידים של אדמת פלסטין - כולל מוסלמים, נוצרים ויהודים - כדי לקבוע את המערכת הפוליטית העתידית של הארץ. פתרון דמוקרטי מקיף זה, בהשראת המאבק המוצלח נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, יסיים עשרות שנים של כיבוש, אפליה ואי צדק, ויסלול את הדרך לשיבת הפליטים ולהקמת מדינה אחת מקיפה ברחבי פלסטין ההיסטורית.
קהל יקר,
מלבד סוגיות אזוריות, היבט חשוב נוסף במדיניות החוץ הנוכחית של איראן הוא סוגיית תוכנית הגרעין השלווה שלנו והסנקציות החד-צדדיות והמדכאות שהטילה ארצות הברית על האומה האיראנית.
הרפובליקה האסלאמית של איראן, כצד לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני, מעולם לא ביקשה להחזיק בנשק גרעיני על סמך עקרונותיה הדתיים והמוסריים, והיא מחויבת לעקרון אי ייצור או שימוש בנשק להשמדה המונית. תמיד ביקשנו לטפל בדאגות בינלאומיות לגיטימיות בנוגע לתוכנית הגרעין של ארצנו באמצעות מעורבות ושקיפות.
אנחנו רוצים הסכם הוגן ומאוזן; הסכם שהושג במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני, תוך כיבוד מלא של זכויותיה הגרעיניות של איראן, אשר מבטיח באופן אובייקטיבי את הסרת הסנקציות באופן מקיף. הרפובליקה האסלאמית של איראן מחויבת לדיפלומטיה ומצפה להסרת סנקציות קשות וחד-צדדיות שכוונו ישירות נגד עמנו באופן ממשי ומוחשי.
אנו מאמינים כי הסכם כזה ישרת את האינטרסים של שני הצדדים ויסייע בביסוס השלום, הביטחון והיציבות באזור. בהקשר זה, איראן הביעה את נכונותה לפתוח פרק חדש ביחסיה עם אירופה אם תראה רצון אמיתי וגישה עצמאית מצד הצדדים האירופיים. למרבה הצער, בשנים האחרונות ההתמקדות בשוניות ולא במשותף הגבילה את היכולת לנצל הזדמנויות לשיתוף פעולה. עם זאת, אם לאירופה יהיה הרצון לתקן מגמה זו, איראן אינה רואה מכשול לבנייה מחדש של האמון ההדדי ולהרחבת היחסים. אירופה יכולה למלא תפקיד יעיל בתהליך הפיתוח על ידי נקיטת גישה אחראית ובונה.
לראשונה מזה עשרות שנים, נוצרה הזדמנות היסטורית להפקיד את היוזמה בפיתוחים אזוריים בידי מדינות האזור עצמן, ולא בידי גורמים חיצוניים. על ידי השבת הזכות להגדרה עצמית ועיצוב עתיד המבוסס על רצון קולקטיבי, מדינותינו יכולות לפתוח נתיב חדש לקראת פיתוח, שלום ושיתוף פעולה. היא אינה מעוצבת על ידי כוחות טרנס-לאומיים, אלא בבירות אזוריות ומבוססת על צרכים, ערכים ומציאות מקומית.
מנקודת מבט זו, החזרת היוזמה באזור אינה פירושה רק שינוי מאזן הכוחות, אלא שינוי ביסודות האינטלקטואליים והקוגניטיביים המעניקים לגיטימציה לסדר הקיים. כל עוד מדינות האזור מסוגלות ליצור שפה חדשה לתיאור המציאות שלהן - שפה הנובעת מזיכרון היסטורי ואופקים משותפים - הן יוכלו להקים מוסדות, מנגנונים ובריתות שיהיו בני קיימא, לגיטימיים ויעילים יותר מהסדרים שנכפים מבחוץ. במקרה זה, האזור לא רק יהיה צד פעיל, אלא גם יהיה אדריכל של הסדר העתידי.
כדי להשיג מטרה זו, הרפובליקה האסלאמית של איראן תהיה שותפה אמינה ובעלת ברית של האזור וכל מדינותיו ועמיו. גישתנו הדיפלומטית כלפי כל מדינות האזור מושפעת מהמוטו המרכזי של הקונצנזוס שאומץ על ידי ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן: בניית אזור חזק וקרוב.
תודה על תשומת הלב.
נור ניוז