התנגדות בשטח; השתתפות כנגד לחץ
בבוקר שאחרי ההכרזה הרשמית על התוצאות, רחובות אזורים כמו ע'וביירי, חארת חריק ווורדניה היו עדים לשמחה עצומה. סצנות שמשמעותן הייתה רק דבר אחד: ניצחון רשימות ההתנגדות על הקמפיינים שהושקו חודשים קודם לכן בתמיכה כספית ופרסומית זרה. משרד הפנים הלבנוני הודיע כי שיעור ההשתתפות בבחירות לפרלמנט הגיע ל-44.59%; דמות אשר, בתוך אווירת הייאוש הכללית, מייצגת מעין הכרזה על חזרתם של אזרחי לבנון לזירה הפוליטית המקומית.
בניגוד לציפיות התקשורת של האופוזיציה, אחוזי ההצבעה לא רק היו נמוכים, אלא גם פעילים ביותר, במיוחד באזורים שנויים במחלוקת סוערת. אנשים הלכו לקלפיות כדי לחזק את הנרטיב שלהם נגד מה שמכונה "הנדסת דעת קהל".
האשליה של התנועה השיעית החדשה דעכה
אחת המטרות הנסתרות אך החשובות של תחרויות אלו הייתה לבחון את האופי החברתי של הפרויקט שנקרא "הזרם השיעי החדש". תנועה המבוססת על דמויות טכנוקרטיות ותמיכה תקשורתית פרטית, היא נכנסה לזירה בתחרות עם חיזבאללה ואמל. במחוזות בחירה כמו ע'וביירי וחארת חריק, קבוצות אלו לא הצליחו לזכות אפילו במושב אחד, וקיבלו רק כ-300 קולות.
אנליסטים לבנונים סבורים כי תבוסה זו לא הייתה רק אלקטורלית, אלא הצהרה על כישלון אסטרטגיית ההחלפה החברתית ועל התעלות מעל שיח ההתנגדות. הקלפיות אישרו שוב את עומק הקשר החברתי בין חיזבאללה לעם.
שלום במבוי סתום
לעומת זאת, רשימות ההתנגדות המתחרות בכוחות הלבנוניים, הזרוע הפוליטית של מפלגת קטאב, השיגו גם הן הישגים מרשימים. באזורים כמו ג'יה, פאדאר ובישטלידה, התמודדויות אלו היו יותר מסתם בחירות; הם שיקפו את העימות בין שני שיח: אחד המבוסס על התנגדות וצדק חברתי, והשני המבוסס על שיקום פוליטי בעזרת גורמים זרים.
התבוסה המוחלטת של הכוחות בעימותים אלה שולחת מסר ברור: החברה הלבנונית נותרה אוהדת לרעיון ההתנגדות, ופרויקטים פוליטיים חסרי בסיס עממי אינם מסוגלים ליצור לגיטימציה חדשה. תבוסה זו, במיוחד בבחירות המקומיות, היא קריאת השכמה לאלו בחוגים הקוראים לפירוק ההתנגדות מנשקה.
הגיע הזמן לסולידריות, לא לעימות.
מעבר לכל הניתוח האסטרטגי והביטחוני הזה, ישנו מסר בלב הממצאים הללו שאין להתעלם ממנו: העם הלבנוני, ללא קשר להבדלים ביניהם, זקוק ליציבות, שירותים ולכידות. הצבעת העם בעד ההתנגדות לא הייתה רק ביטוי לביטחון פוליטי, אלא גם סימן לאכזבה מפרויקטים זרים וצמא לביטחון סוציאלי ולשירותים אמיתיים.
כעת, לאחר שהשלב הראשון של הבחירות הסתיים בהצלחה, התבררה אחריותם של כל הכוחות הפוליטיים - בין אם מנצחים ובין אם מובסים -: להפוך עימות לדיאלוג, וברית לסולידריות. לבנון יכולה למצוא את דרכה לשיקום רק באמצעות סולידריות והימנעות מפילוג עדתי.
נור ניוז