בתקופה שבה המזרח התיכון חווה הגדרה מחדש של משוואות ביטחוניות ואסטרטגיות חדשות, הסבב השני של שיחות עקיפות בין איראן לארצות הברית יתקיים בשבת הבאה בשגרירות עומאן ברומא, בהנחייתה רשמית של המדינה.
משא ומתן ברומא; מעבר לדיפלומטיה המסורתית
הגעתו של עבאס אראקצ'י ומשלחתו הנלווית לרומא אינה רק סימן להמשך התהליך הדיפלומטי, אלא גם, בהקשר רחב יותר, חלק מהאסטרטגיה המאוזנת של איראן בין מזרח למערב. ערב השיחות הללו, דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי המוקד העיקרי של המשא ומתן היה קביעת לוח זמנים והתווית מסגרת ראשונית להסכם אפשרי. דיווח שאושר במפורש על ידי מקורות משני הצדדים.
הקו האדום של איראן; ערובה מפני חזרה על עזיבתו של טראמפ?
אבל בתוך השיחות הללו, מה שמשך את תשומת ליבם של האנליסטים בתוך שתיקת התקשורת היו דיווחים לא מאומתים על היווצרות שלושה קווים אדומים קריטיים בעמדתה של איראן. סוכנות הידיעות רויטרס ציטטה גורם איראני רשמי שאמר כי טהרן ביקשה ערבויות לכך שלא תפרוש שוב מההסכם. אף גורם איראני רשמי טרם אישר או הכחיש טענה זו, אך גם אם היא נכונה, השגת ערובה כזו בטיפול במישהו כמו טראמפ היא מאוד לא סבירה.
כי אם "ערבות" זו משמעה ערבות משפטית, הניסיון של הסכם הגרעין הראה שגם הסתמכות על הדרגים הגבוהים ביותר של המשפט הבינלאומי, כמו החלטת מועצת הביטחון, אינה מונעת את החלטתו החד-צדדית של טראמפ לסגת מההסכם. הוא לא עמד בהתחייבויות ארצו ולא גילה כל כבוד למוסדות בינלאומיים. ערבויות פוליטיות נותרות יותר כמו הבטחות מאשר כל סמכות מבצעת.
רווח אישי, המניע הנסתר של טראמפ מאחורי העסקה
מה שניתן לראות כערובה מעשית בהסכם הוא המשך האינטרסים ההדדיים ושמירה על איזון בין עלויות לתועלת עבור הצדדים. בנסיבות הנוכחיות, מה שמעודד את טראמפ להיכנס להסכם פוטנציאלי נובע לא מחישובים אסטרטגיים, אלא משיקולים אישיים ופסיכולוגיים של השגת הישג בינלאומי בשמו. במיוחד לאור משברים כמו מלחמת עזה, בני הערובה האמריקאים, הסכסוך באוקראינה וחוסר הוודאות סביב מלחמת המכסים, שמנעו ממנו לטפל בתיקים זרים מתוקשרים.
עם זאת, גם אם יושג הסכם, אם הסרת הסנקציות לא תביא תועלת מוחשית לכלכלת ארה"ב, קיימת אפשרות שטראמפ, בעזרת מפלגות אחרות, יחסום את יישום ההסכם בעתיד על ידי שיבוש תהליך הסרת הסנקציות או הפעלת לחץ משני על חברות איראניות ושותפים כלכליים. במקרה זה, ניתן להשבית את המשחק באופן סודי ללא נסיגה רשמית מההסכם.
עיניים פקוחות לרווחה ותרמיל מלא ניסיון
בינתיים, הצהרותיו של דובר משרד החוץ האיראני, אסמעיל בגאיי, הבוקר מצביעות גם הן על הבנה ריאליסטית של מצב המשא ומתן הנוכחי. הוא ציין כי "הדרך קדימה אינה סלולה", תוך שהוא מדגיש את נחיצות הדיאלוג כ"אמצעי מתורבת" לפתרון משברים. התייחסותו של אל-בוקאי ל"עיניים פקוחות ותרמיל מלא ניסיון" נוכח המשא ומתן משקפת, במידה מסוימת, את ערנותה של טהרן להיסטוריה של אי-ציות לחוקים של אמריקה ולמורכבות הנסיבות הגלובליות.
איומים במסווה של דיפלומטיה; גישתו של טראמפ לאיראן
מצד שני של המשוואה הזו, גם מעשיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ראויים לבחינה מדוקדקת. למרות שציין כי הדרך למשא ומתן עם איראן פתוחה, הוא הבהיר כי הוא "לא ממהר לתקוף". עמדה זו קיבלה ממדים חדשים בעקבות דיווח בניו יורק טיימס על תפקידו של טראמפ במניעת מתקפה ישראלית קרובה על מתקנים איראניים. ישנם אנליסטים הסבורים כי גישה זו אינה משמעותה סילוק האיום הצבאי, אלא ניסיון לשקם את מדיניות הלחץ המקסימלי בפורמט "דיפלומטי". וושינגטון מנסה לדחוף את איראן לעבר הסכם חדש על ידי שמירה על האיום, אך בתנאים נוחים למערב.
דיפלומטיה אוריינטליסטית; הקלף המנצח של איראן
במקביל להתפתחויות ברומא, הפעילות הדיפלומטית האיראנית בציר המזרחי נותרה פעילה ומכרעת. לאחר שיחות נרחבות ו"חיוביות" במוסקבה עם נשיא רוסיה, הודיע עבאס אראקצ'י כי ייסע בקרוב לבייג'ינג לשיחות עם גורמים סינים.
תנועה זו אינה רק מסע; אבל בהקשר אסטרטגי, זה משקף את מאמציה של איראן לשמור על איזון אזורי ולשלוח מסר לפיו טהרן אינה מוכנה להמשיך לשחק רק על מגרש מערבי.
באופן כללי, מה שקורה ברומא היום הוא חלק מהקרב הנרטיבי והאסטרטגי בין טהרן לוושינגטון. המשא ומתן העקיף בין איראן לארצות הברית אינו עוד רק זירה למשא ומתן גרעיני, אלא זירה לחיזוק מעמדה הגלובלי של איראן כשחקן פעיל, עצמאי ורב-צדדי. בהתבסס על ניסיונה הקודם, איראן נכנסה הפעם לדיאלוג מעמדה גמישה אך תקיפה, ונראה כי משחק הקלף "המזרחי" יישאר קלף מנצח עבור טהרן בהתמודדות עם שחקנים מערביים.
נור ניוז