"ראש הממשלה עייף. הוא לא ישן כל הלילה", פתח עו"ד עמית חדד את עדותו של בנימין נתניהו בבית המשפט, במין תחינה שקטה: חמלה, רחמים, אולי הפסקת קפה קצרה. אבל הציבור הישראלי, לבו גס, לא התרגש. "איך לא ישן?", תהו בציניות, "על מיטת קינג-סייז במטוס כנף ציון? במיליארד שקל קונים גם חלומות מתוקים".
אבל אני אומר לכם – הוא לא ישן ולא בגלל הכרית. הרי אין כרית שתרפד את כובד הדאגות שמונחות על ראש ממשלה במדינה אחת קטנה אך רוויית משברים, כתבי אישום, וטלי גוטליב אחת שמאיימת לגנוב לו את הפוקוס מהחמישייה הראשונה.
מה יגרום לו להירדם? דרעי מאיים, חוק ההשתמטות רועד, בג"ץ פוסק, טראמפ משפיל, ואפילו ארדואן הפך פתאום ל"איש נחמד" – והוא עוד לא פגש אותו ליד הבופה.
איך יירדם כש"השלום ההיסטורי" מביא את צה"ל לעוד סבב בעזה ואת טורקיה לעוד מעורבות בסוריה? כשבמקום מורשת מדינית, נכתבת מורשת לחצים מהימין והדלפות משמאל?
איך תנום עינו כשמולו ניצבים הסקרים, והמראות, והקולות, והחוקרים, והעדים, והחטופים, והאמהות, והילדים, והנפגעים, והיוקר, והציבור כולו – מתרפק על תשובות שלא באות, על אחריות שלא נלקחת?
כי גם אם המטוס ממריא – המוסר נוחת. גם אם המיטה רכה – הדאגות קשות. וגם אם תצופף את הכרית עד אחרון השקלים – הלילה הזה, גם הוא, לא עובר בשלום.
אז כן, ראש הממשלה לא ישן אבל השאלה האמיתית היא – מתי הוא יתעורר?
נור ניוז