חזרה לא צפויה של נתניהו לוושינגטון; המסר של מלחמה או לחץ למשא ומתן?

על רקע המתיחות ההולכת וגוברת בין טהראן לוושינגטון, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חזר ואמר כי "איראן כבר לא זקוקה למתווכים" ורוצה דיאלוג ישיר עם ארצות הברית. אבל מה שנראה על פני השטח כסימן לאפשרות לפתוח את הדרך לדיפלומטיה, מלווה למעשה בסיבוכים שלא רק מעלים שאלות לגבי אפשרות הדיאלוג, אלא גם מראים סימני לחץ ועיצוב.

מה נתניהו מחפש בוושינגטון?
דבריו של טראמפ עלו במקביל לטיול הקצר השני של בנימין נתניהו לוושינגטון - טיול שהתקיים בתוך גל של איומים מילוליים ומהלכי צבא ארה"ב באזור, ואינו יכול להיחשב כאירוע מקרי או חסר חשיבות.
המסע החדש, במיוחד בפרק זמן כה קצר לאחר הפגישה הקודמת של נתניהו עם בכירים אמריקאים, נושא מסר ברור: המפלגה הישראלית עדיין מבקשת ליצור מכשולים בדרך לכל הסכם סביר בין איראן לארה"ב ומנסה לשמור על האופציה הצבאית בחיים בתודעת מקבלי ההחלטות האמריקאים.
אנליסטים מאמינים שהנסיעה עשויה להתאים לתכנון חדש להגברת הלחץ על טהראן - לחץ שיניע את איראן לשיחות ישירות, אך מעמדה של חולשה. במיוחד כשטראמפ טען ש"איראן דואגת ומרגישה פגיעות".
משפט שהוא יותר טקטיקה פסיכולוגית לאלץ את הצד השני לקבל תנאים חד צדדיים מאשר סימן של מוכנות לשיחות.
עמדתה של טהראן; מהלך נגד
אבל שתיקתה של טהראן בתגובה לטענות אלה חייבת להיחשב כסימן לא לאישור ולא לספק. אכן, השתיקה היא חלק מאסטרטגיה מדויקת נגד התעמולה הפוליטית והמאיימת של ארה"ב.
עלי לאריג'אני, היועץ של מנהיג המהפכה האסלאמית, הודיע ​​בימים האחרונים שאיראן עדיין נצמדת לתוכנית השלווה שלה, ומלכתחילה בירך על שיחות להסרת חששות המערב. אבל כל איום או לחץ יכולים להוביל לשינוי בחישובים האסטרטגיים של איראן.
לריג'אני גם הדגיש כי איראן מעוניינת להגדיר מחדש את יחסיה הכלכליים עם המערב וארה"ב בהתבסס על אינטרסים משותפים ובמסגרת של אינטראקציה בת קיימא.
הדברים, למעשה, מושכים את עמדתה הרשמית של איראן בנוגע לתנאים החדשים ומראים כי טהראן, על אף שהיא מוכנה לשיחות, לא תיכנע ללחצים מאיימים.
פער במחנה של טראמפ
סימנים של סכסוך פנימי במחנה של טראמפ נראים בחלק אחר של הסיפור. כמה דמויות המקורבות לנשיא ארה"ב, כולל טאקר קרלסון, התנגדו בבירור למתקפה צבאית על איראן.
בשיחה בין קרלסון לוויטקוף, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון, הראה ויטקוף במפורש שיש מוכנות לדיאלוג עם טהראן מתוך הממשל האמריקני.
למרות שוויטקוף, בתגובה לציוץ של סייד עבאס עראקצ'י שאמר "אין פתרון צבאי למשבר", כתב "נהדר!", ההודעה נמחקה במהירות.
עם זאת, כל התגובות מראות שהמסר של התנגדות למלחמה הגיע מוושינגטון לטהראן.

מדינות ערב באזור לא רוצות מלחמה
בינתיים, לא ניתן להתעלם מתפקידן של מדינות ערב במפרץ הפרסי. בניגוד לסבב האחרון של המשא ומתן הגרעיני בתקופת כהונתו של אובמה, נראה שהפעם כמה מדינות ערביות דורשות בלימת המתיחות ומניעת סכסוך מחודש באזור.
הם יודעים שלתקיפה על איראן יהיו השלכות כלכליות וביטחוניות בלתי צפויות על האזור.
מתח גובר, תוחלת החיים של נתניהו
בתנאים אלה, נסיעותיו החוזרות ונשנות של נתניהו לארה"ב והניסיונות לדחוף את טראמפ לאפשרויות צבאיות עשויות להעצים את המשבר במקום לעזור לפתור אותו.
אנליסטים חושבים שלא רק שישראל לא תרוויח מסכסוך בין ארה"ב לאיראן, אלא שהיא גם רואה את הישרדותה האסטרטגית בהמשך חוסר היציבות האזורית.
לכן, מה שקורה היום בוושינגטון אינו ניסיון כנה לקדם משא ומתן אלא במה למשחק כוח פוליטי קומפקטי - משחק שבו איראן, על אף שהיא מוכנה לשיחות, לא מוכנה ליפול קורבן לתעמולה מרמה ולהתערבות זרה.