כישלונותיו החוזרים ונשנים של נתניהו בחזית המדינית והביטחונית

המשטר הישראלי חידש לאחרונה את פעולתו הצבאית בעזה, אך מהלך זה לווה בירידה משמעותית בתמיכה העממית ובא על רקע מהומה פוליטית שהובילה לירידה משמעותית באמון הציבור בממשלה. מצב זה שונה לחלוטין מהמצב ששרר לאחר הפיגועים ב-7 באוקטובר 2023.

אחדות לאומית בתחילת הפיגועים ושינויים בדעת הקהל
פיגועי 7 באוקטובר, שלפי הרשויות הישראליות נהרגו כ-1,200 בני אדם ולכדו יותר מ-250 אחרים, הניעו את הישראלים לשים בצד את המחלוקות הפוליטיות הפנימיות ביניהם, שעוררו בעבר מחאות רחוב נרחבות, ולהפגין תמיכה רחבה בהנהגת המדינה ובפעולות הצבאיות שלה. אבל אחרי המכות הקשות שספגה התנועה, ישראלים רבים מודאגים מהבטחת שחרור בני הערובה החיים בעזה.

שינוי סדרי עדיפויות: שחרור בני ערובה.
השינוי הזה בדעת הקהל מגיע בעקבות תמונות מחרידות של בני ערובה ישראלים ששוחררו במהלך החודשיים האחרונים. התמונות עוררו חששות לגבי גורלם של 59 בני הערובה הנותרים, מכיוון שישראל מאמינה ש-24 מהם עשויים להיות עדיין בחיים.

המדיניות והפילוגים הפנימיים של נתניהו 
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מנסה להחיות מחלוקות פוליטיות בעבר ולהפעיל שליטה רבה יותר על מערכת המשפט במדינה על ידי הצגת תוכנית לרפורמה משפטית. צעדים אלו הובילו לגל הפגנות עממיות שנמשך שנה לפני תחילת המלחמה. יתרה מכך, נתניהו מבקש לקיים את הפטור ההולך וגובר של האוכלוסייה היהודית החרדית משירות צבאי, שיצר פילוגים חברתיים עמוקים בישראל.

פיטורי בכירי הביטחון 
נתניהו פיטר כמה גורמי ביטחון בכירים שתמכו בהפסקת פעולות האיבה, ובימים אלה מנסה להדיח את ראש השב"כ רונן בר מתפקידו עקב אובדן אמון.

בני ערובה ומורכבויות פוליטיות פנימיות
יוסי קליין הלוי, חוקר במכון שלום הרטמן, סבור שסוגיית בני הערובה היא נקודת תורפה במשבר הישראלי הנוכחי. הנושא הזה שזור במגוון מתחים פוליטיים וחברתיים שהופכים אותו לאחד הנושאים המורכבים והרגישים ביותר אי פעם.
תקיפות אוויר ותגובות
על רקע הסלמה של המתיחות הפנימית, פתח המשטר הישראלי בשורה של תקיפות אוויריות ביום שלישי, 18 במרץ, המכוונות, לפי דיווחים ישראלים, על גורמים מדיניים וצבאיים בתנועת חמאס. בהתקפות נהרגו יותר מ-400 בני אדם, לפי גורמים פלסטינים, אם כי מספרם המדויק של הלוחמים בין ההרוגים אינו ידוע.
משא ומתן למען הפסקת אש ותמיכה בה
סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-9 במרץ הראה כי 73% מאזרחי ישראל תומכים במשא ומתן עם חמאס לסיום הלחימה ולנסיגת ישראל מעזה בתמורה לשחרור החטופים הנותרים.

הפגנות ופחדים פנימיים בישראל
בהתאם למגמה כללית זו, אלפי מפגינים יצאו לרחובות הערים הגדולות בישראל ביום שלישי, 18 במרץ ורביעי, 19 במרץ, בדרישה מהממשלה להגיע להסכם חדש לשחרור החטופים.
מחלוקות פוליטיות פנימיות
בניגוד למצב באוקטובר 2023, נתניהו מתמודד היום עם התנגדות פוליטית קשה שמטרתה להדיח אותו מהשלטון. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הדגיש: "כוחותינו זקוקים לראש ממשלה שיוכל להבטיח לנו שהעדיפות הבלעדית שלו היא ביטחון המדינה וגורל החטופים".
נתניהו מאשר את התחייבותו לשחרר את החטופים
נתניהו אישר שוב ושוב את מחויבותו לשחרור החטופים, ורואה בכך צורך בלחץ צבאי. "המחויבות שלנו והמחויבות של כוחות הביטחון היא לפעול ללא לאות כדי להבטיח את שחרורם של יקיריכם, בין אם הם חיים או מתים", אמר בנאום בטלוויזיה ביום שלישי בערב.

פציעות במהלך פעולות צבאיות
במהלך הלחימה בעזה, יותר מ-40 בני ערובה איבדו את חייהם. המשטר הישראלי אישר כי לפחות 14 מבני הערובה הללו נהרגו כתוצאה מפעולותיו הצבאיות, כולל תקיפות אוויריות.
צעדים דיפלומטיים ולחץ על חמאס
הרשויות הישראליות מפעילות לחץ הולך וגובר על חמאס כדי לאלץ אותו לקבל את תנאיו לשחרור החטופים. בהתאם לאסטרטגיה זו, נותק הסיוע ההומניטרי לעזה, ובתחילת החודש נותק גם קו החשמל האחרון המחבר את האזור.
חיזוי תקיפות קרקע ומטרות ישראליות
על פי דיווחים של גורמי בריאות פלסטינים, תקיפות אוויריות האחרונות הרגו יותר מ-400 בני אדם בעזה. ישראל הודיעה כי התקיפות האוויריות האחרונות כוונו במיוחד למנהיגים צבאיים של חמאס ברמה בינונית, יחד עם דמויות פוליטיות והתשתית הצבאית של הקבוצה.
דוחות והערכות ביטחוניות ישראליות
בניתוח ההסלמה הזו, מומחים סבורים שצעדים אלה עדיין אינם משמעותם תחילתה של מלחמה קרקעית רחבת היקף, אלא הם חלק מהאסטרטגיה הדיפלומטית של המשטר הישראלי שמטרתה לחזק את מעמדו במשא ומתן המתמשך.


היערכות לפעולות קרקעיות והתפתחויות פוליטיות
ישראל צפויה להיערך למבצע קרקעי רחב היקף בעזה. ישראל עשויה לנסות להטיל שליטה רבה יותר על עזה ולקחת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי.
הפסקת האש והאתגרים העומדים בפני ישראל
בינואר, ישראל הסכימה להפסקת אש מדורגת, כאשר הראשונה שבהן שחררה 33 בני ערובה ישראלים. אבל המשא ומתן ליישום השלב הבא הגיע למבוי סתום. ישראל התעקשה להמשיך בפעולות צבאיות נגד חמאס, בעוד שהתנועה דחתה הצעות שהיו מאפשרות שחרור של בני ערובה נוספים בתמורה להארכת הפסקת האש.
הסלמת הסכסוך אפשרה לבנימין נתניהו לחזק את הקואליציה שלו עם הימין הקיצוני. מהלך זה מגיע עם תשומת הלב להצבעה על שחרור חרדים משירות צבאי ואישור התקציב הלאומי.
הניתוחים והאסטרטגיות הפוליטיות של נתניהו
נתניהו חתם לאחרונה על הסכם עם איתמר בן-נגיד, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני, במסגרתו שב בן-נגיד לקואליציה הממשלתית. הממשלה אישרה במהירות את ההסכם הזה.
האתגרים העומדים בפני ישראל במשבר הפנימי שלה
בהקשר זה, טען אברהם דיסקין, חוקר מדעי המדינה במכון קולט לחקר מדיניות, כי המשטר הציוני מבקש להוציא את חמאס מהשלטון על ידי קבלת הסיכונים הכרוכים במשבר בני הערובה. אסטרטגיה זו מגיעה בתקופה שבה המתיחות הפנימית בישראל הגיעה לרמה שעלולה להשפיע לרעה על האחדות הלאומית.

דוחות ביטחוניים ישראלים ופעולות הבאות
ניתוחים אלו מראים כי גורמים ישראליים מחפשים ברצינות פתרון למשבר בני הערובה, אך יחד עם זאת, המטרה העיקרית נותרה השמדת היכולות הצבאיות של חמאס וניתוק הגישה שלו למקורות נשק. מקורות צבאיים ישראלים הודיעו כי התקיפות האוויריות יימשכו עד שיבשילו התנאים לפעילות קרקעית.
מנסה לסכם את המשבר
אבל המשך המצב הזה עלול להפעיל לחץ גדול על נתניהו. מומחים רבים מאמינים כי המשטר הישראלי עלול לאבד את אמינותו הבינלאומית והמקומית אם לא יצליח להבטיח את שחרור החטופים ביעילות ובמהירות. למרות שהוא ניסה לשמור על בעלי בריתו ברחבי הפלגים הפוליטיים של ישראל, המשבר הנוכחי עלול ליצור תנאים מורכבים יותר לקביעת מדיניות בעתיד.