ההחלטות שיתקבלו על ידי איראן וארה"ב בימים ובשבועות הקרובים יקבעו אם המתיחות תחריף לקראת מלחמה או שהדיפלומטיה תמצא הזדמנות נוספת.
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, אימץ שוב עמדה מאיימת, והכריז שאם איראן לא תגיע להסכמה בנוגע לתוכנית הגרעין שלה, היא תתמודד עם "ההפצצות הקשות ביותר". ההערות הללו, שנאמרו בראיון שנערך לאחרונה ל-NBC, הן חלק מאסטרטגיית הלחץ המקסימלי של וושינגטון נגד טהראן. עם זאת, הפעם, הטון של טראמפ היה בולט יותר לוחמני מבעבר. במקום להדגיש את הדיפלומטיה, הוא דיבר ישירות על פעולה צבאית, עניין שעלול להסלים את המתיחות בין שתי המדינות לרמה מסוכנת.
תגובתה הנחרצת של איראן: איום על איום
בתגובה לאיומים הללו, הגיבה טהראן בהצהרות ברורות ומחושבות. המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית הדגיש במהלך תפילות עיד אל-פיטר: "אם יבוצעו עוול או מזימה כלשהי על ידי האמריקאים, הם בוודאי יעמדו בפני שביתה הדדית חזקה". עמדה זו מצביעה על כך שאיראן לא תשאיר שום איום ללא מענה, וכל פעולה עוינת תתקבל בתגובה נחרצת ומיידית.
גם המטה הכללי של הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית של איראן פרסם אתמול הצהרה ברורה המאשרת את נכונותם המלאה של הכוחות המזוינים להתמודד עם כל פעולות עוינות. תא"ל חאג'יזדה, מפקד כוח התעופה והחלל של המשמרות, הצהיר בראיון כי "לאמריקאים יש לפחות 10 בסיסים עם 50,000 חיילים באזור; הם יושבים בקופסת זכוכית". מסר זה נושא אזהרה ברורה: אם תתרחש תקיפה, בסיסי ארה"ב באזור יהיו המטרות העיקריות של איראן.
עמדת משרד החוץ ואזהרה דיפלומטית
גם משרד החוץ האיראני נקט עמדה נחרצת בתגובה לאיומי טראמפ. דובר משרד החוץ מסר: "האיום המפורש להפציץ את איראן על ידי ראש מדינה הוא עימות ברור עם המהות והטבע של השלום והביטחון הבינלאומיים". הוא גם הדגיש כי איום כזה מהווה הפרה בוטה של אמנת האומות המאוחדות ושל משטר ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
בעקבות עמדה זו, הגישה איראן הערת אזהרה רשמית למדור האינטרסים של ארה"ב בשגרירות שוויץ. בפתק זה, הרפובליקה האסלאמית של איראן גינתה כל פעולות עוינות והכריזה כי תגיב באופן מיידי ונחרץ לכל עוולה. ראש שגרירות שוויץ גם הודיע כי יעביר את הנושא מיידית לממשלת ארה"ב.
סימני התקרבות לסף מלחמה
בהקשר של יחסים בינלאומיים, סף מלחמה מתייחס לנקודה שבה הסבירות לסכסוך עולה, אך עדיין מלחמה אינה בלתי נמנעת. ביחסים בין איראן לארה"ב, ארבעה סימנים ספציפיים עשויים להצביע על התקרבות לנקודה זו:
הגברת האיומים ההדדיים
בחודשים האחרונים לא רק שהתגברה הרטוריקה משני הצדדים, אלא שפעולות מעשיות משקפות גם את המתיחות הגואה. וושינגטון נוקטת מדיניות סנקציות מקיפה ולחץ מרבי, בעוד איראן הגבירה את פעילותה הגרעינית והדגישה את יכולות ההרתעה שלה. מתחים צבאיים מוגבלים בין בעלי ברית של שני הצדדים, כמו התקפות סייבר והתנגשויות ספורדיות בין כוחות ההתנגדות לישראל, גם החריפו את המשבר.
ערוצי תקשורת מופחתים
הניסיון מלמד שבכל פעם שהדיפלומטיה בין שתי מדינות נכשלה או הגיעה למבוי סתום, הסבירות לסכסוך עולה. נכון לעכשיו, המשא ומתן הישיר בין טהראן לוושינגטון נעצר, ומאמצי דיפלומטיה של מתווכים כמו עומאן וקטאר הניבו עד כה תוצאות מוחשיות מינימליות. לאחר שקיבלה את מכתבו של טראמפ דרך איחוד האמירויות, הודיעה איראן כי שלחה תגובה דרך עומאן, בה התייחסה לאיומים והחזרה על עצמאותה תוך הבעת נכונות לדיאלוג עקיף.
הגברת התנועות הצבאיות
פעילות צבאית באזור, החל מהצבת נושאות מטוסים ומפציצי B-2 אסטרטגיים על ידי ארה"ב ועד תרגילים צבאיים של כוחות איראנים, מעידות על כך ששני הצדדים נערכים לתרחישים אפשריים. בנוסף, הצבא האמריקני העלה את רמת הכוננות שלו בבסיסים באזור, פעולה הננקטת בדרך כלל לפני סכסוך.
חוסר אמון אסטרטגי
לא איראן ולא ארה"ב רואים באחר שחקן אמין במשא ומתן. מנקודת המבט של טהראן, וושינגטון אינה מחויבת להסכמים שלה, כאשר הפרישה של ארה"ב מה-JCPOA משמשת דוגמה מצוינת להתנהגות בלתי צפויה זו. מנגד, ממשל טראמפ טוען כי איראן אינה מוכנה לנהל משא ומתן על הסכם הכולל שליטה רבה יותר על פעילותה הגרעינית והצבאית ועל מדיניותה האזורית. רמה זו של חוסר אמון מערערת כל מנגנוני הרתעה שמטרתם למנוע מלחמה.
האם מלחמה היא בלתי נמנעת?
למרות כל הסימנים הללו, מלחמה עדיין לא בטוחה. נכון לעכשיו, שלושה גורמים עיקריים יכולים למנוע עימות ישיר:
העלויות הגבוהות של המלחמה לשני הצדדים: מתקפה צבאית על איראן לא רק תערער את היציבות באזור אלא גם תאיים ישירות על בסיסים ובעלות ברית של ארה"ב, כולל ישראל. מצד שני, איראן מודעת היטב לכך שכניסה למלחמה נרחבת עלולה לפגוע בכלכלת המדינה.
התערבות של שחקנים שלישיים: מדינות אירופה, רוסיה וסין יסבלו ממלחמה במפרץ הפרסי ולכן יזמו מאמצים להפחתת המתיחות.
מאמצים דיפלומטיים עקיפים: למרות הירידה בתקשורת הישירה, הדיפלומטיה נותרה אופציה על הפרק. הגברת הפעילות הפוליטית והדיפלומטית באזור וכמה דיווחים בתקשורת על שיחות עקיפות בין איראן לארה"ב מאותתות על ניסיונות למנוע סכסוך צבאי.
איראן וארה"ב מוצאות את עצמן בצומת קריטי. האיומים של טראמפ, התגובות החריפות של איראן והתנועות הצבאיות באזור, כולם מצביעים על כך שהסיכון לסכסוך גדול מאי פעם. עם זאת, הדרך הדיפלומטית לא נסגרה לחלוטין. למרות שהתנאים התקרבו לסף מלחמה, התרחשות המלחמה עדיין תלויה בהחלטות שני הצדדים, בהתנהגותם של בעלי ברית אזוריים, ואולי בטעות בחישוב. אנליסטים בעניינים אסטרטגיים מעריכים כי הסבירות לפתרון מדיני בין איראן לארה"ב גבוהה כיום בהרבה מהתרחשות מלחמה; עם זאת, כל פעולה או תגובה פזיזה משני הצדדים עלולה לשנות באופן דרמטי את גורל המשבר הזה.
נור ניוז