החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר עוררה מחלוקת רחבה, כאשר בר דחתה את ההחלטה בטענה כי היא נובעת ממחלוקות פוליטיות ולא מאירועי ה-7 באוקטובר, כך לפי תאגיד השידור הישראלי.
בהתפתחות חסרת תקדים בזירה הביטחונית והמדינית הישראלית, הגיב בר להודעת נתניהו על כוונתו לפטר אותו, והדגיש כי ההחלטה "אינה קשורה לכישלון הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר, אלא נובעת מחילוקי דעות אישיים ופוליטיים".
בהצהרה ציין בר כי הודיע בעבר על קבלת אחריותו ועל נכונותו להתפטר לאחר השלמת מספר משימות רגישות, לרבות החזרת אסירים והשלמת חקירות מתמשכות. הוא גם מתח ביקורת חריפה על דרישת נתניהו ל"נאמנות אישית", בהתחשב בכך שאינה מתיישבת עם עצמאות הסוכנות והוראות החוק.
היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה, מצידה, הזהירה את נתניהו מלהמשיך בפיטורים בטרם השלמת בדיקה של הבסיס המשפטי להחלטה, שר המשפטים יריב לוין הביע תמיכה מלאה בנתניהו, והדגיש כי "לממשלה לבדה יש סמכות חוקית לסיים את כהונתו של ראש השב"כ.
חלוקה פוליטית חדה
לפי תאגיד השידור הציבורי, החלטת ההדחה "גררה רעידת אדמה פוליטית", כאשר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תיאר זאת כ"ניסיון בוטה לבלום את חקירות השחיתות בפרשת שער קטאר, כינה זאת "מהלך חסר אחריות" ודרש את התפטרותו של נתניהו.
לעומת זאת, שרים מקואליציית הממשל בירכו על ההחלטה, בסבורים כי בר "איבד את אמון ההנהגה הפוליטית שלמה קרחי" הגדיר את ראש השב"כ כ"דיקטטור עם גיבוי שיפוטי", בעוד השר לשעבר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר קרא ל"פירוק המדינה העמוקה", בעקבות מדיניותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
לאור ההתפתחויות הללו, השב"כ מוצא את עצמו במרכזו של מאבק פוליטי חסר תקדים המאיים על יציבותו ויכולתו למלא את תפקידו. זאת בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים פנימיים וחיצוניים, במיוחד עם המשך מעצרם של עשרות אסירים ברצועת עזה, כך לפי רשות השידור הציבורי.
נור ניוז