בעוד שתוכנית הגרעין של איראן נמצאת בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, דיווחים מערביים ממשיכים להדגיש את האפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני. הצהרות אלו אינן מבוססות רק על המציאות, אלא גם נועדו להצדיק את הפעולות התוקפניות של תל אביב ואת המשך הלחץ על איראן.
סקר שנערך לאחרונה במועצה האטלנטית בקרב 357 אסטרטגים מ-60 מדינות חשף ציפיות לגבי היווצרות סדר עולמי חדש והעימות בין שני גושים בעלי ברית עם ארצות הברית וסין. לפי הסקר, 47% מהנשאלים מצפים שסין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה יהפכו לבעלות ברית רשמיות.
בינתיים, 62% מהם העלו את האפשרות שתפרוץ מלחמת עולם נוספת בעשור הבא, נושא שמדגיש את המתיחות הבינלאומית הגוברת והתחרות הגיאופוליטית. אבל היבט חשוב אחד של הדו"ח הזה הוא ההתמקדות שלו באיראן והתמונה המאיימת שהיא מציגה לגבי תוכנית הגרעין שלה.
טענות הגרעין של איראן; חוזר על הסיפור ללא ראיות
אחד ההיבטים המפתיעים ביותר של הסקר הזה הוא הטענה שאיראן תצטרף למועדון הנשק הגרעיני עד 2035. זה קורה למרות שתוכנית הגרעין של איראן נמצאת בפיקוח בינלאומי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וטהראן אישרה שוב ושוב שאין לה כוונה לייצר נשק גרעיני. יתרה מכך, הפתווה המפורשת של מנהיג המהפכה האסלאמית הכריזה על ייצור ושימוש בנשק להשמדה המונית כחראם, נושא שמתעלמים ממנו במכוון בניתוחים מערביים. דיווחים כאלה, המדגישים את "האפשרות" של הפיכת תוכנית הגרעין של איראן לנשק מבלי לספק כל ראיה, יכולים להיות חלק מאסטרטגיה ללחוץ על איראן ולמעשה יכולים לספק פלטפורמה למדיניות עימות בין ארה"ב וישראל.
חיזוי מלחמה בין איראן לישראל; ניסיון לתת לגיטימציה לרעות הציונים
בהקשר זה ניתן לנתח באותו אופן את הטענה לפיה תפרוץ מלחמה ישירה בין איראן לישראל עד 2035. ישראל, המדינה החמושה הגרעינית היחידה באזור, תמיד ביקשה לתת לגיטימציה למדיניות הצבאית והתוקפנית שלה על ידי הטלת "האיום האיראני". בעוד שתוכנית הגרעין של איראן היא שלווה, ואיראן אישרה שוב ושוב את מחויבותה להתחייבויותיה הבינלאומיות, ישראל, בתמיכה מלאה מארה"ב, לא רק סירבה לחתום על אמנת אי הפצת הגרעין אלא גם לא נקטה צעדים לקראת שקיפות בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. אבל במקום להתייחס למציאות הזו, כלי תקשורת מערביים וצוותי חשיבה כמו המועצה האטלנטית מנסים להציג את איראן כאיום גרעיני, ובכך לתת לגיטימציה לפעולות התוקפניות של ישראל.
ישראל ולוחמה פסיכולוגית; אמתלה להצדיק מדיניות מלחמה
המדיניות הכפולה הזו לא רק מערערת את הביטחון האזורי, אלא גם סוללת את הדרך להמשך המדיניות התוקפנית של תל אביב. התחזית למלחמה בין איראן לישראל מגיעה בתקופה שבה המשטר הציוני ביקש להתגרות בטהרן בשנים האחרונות באמצעות פעולות טרור, חבלה במתקני גרעין איראניים והתנקשות במדענים איראנים. פעולות כאלה, שמפרות בבירור את החוק הבינלאומי, מוצדקות בתמיכת ממשלות המערב והן חלק מאסטרטגיה לבלימת איראן. לכן, דיווחים כאלה אינם תחזיות ניטרליות לעתיד, אלא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד איראן והצדקה לפעולות ההרסניות של ישראל.
מַסְקָנָה; האם בניית חלל מערבית יכולה להצדיק מדיניות עוינת?
בהתבסס על עובדות אלו, אנו יכולים להסיק שיצירת אקלים מאיים על ידי איראן היא חלק מהאסטרטגיה הגדולה של המערב ושל ישראל להעניק לגיטימציה למדיניות עוינת נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, ולא על סמך המציאות הקיימת. מגמה זו נמשכת מכיוון שאיראן תמיד הדגישה דיפלומטיה, שיתוף פעולה אזורי וגישה רב-צדדית, המבססת את מדיניות החוץ שלה על אינטראקציה וכבוד הדדי. השאלה הבסיסית כאן היא האם ניתוחים מוטים כאלה יכולים להצדיק מדיניות מערבית לא הוגנת, או שמא העולם יהיה עד לחשיפה נוספת למדיניות הכפולה הזו בעתיד הלא רחוק?
נור ניוז