בדבריו הוא התייחס לחוסר היעילות של ה-JCPOA, ותיאר זאת כ"קליפה ריקה". עוד הדגיש גרוסי כי הפילוסופיה של ההתחייבויות ההדדיות בהסכם זה עדיין יכולה להימשך. בעבר, בפסגת דאבוס 2025, טען גרוסי בנימת אזהרה כי איראן "צעדה על דוושת הגז בהעשרת אורניום" והגדילה את ייצורה של 60% אורניום מועשר ליותר מ-30 ק"ג. הוא גם הצהיר בפסגה: "איראן חייבת להוכיח שהיא לא רודפת אחרי נשק גרעיני. יש לוודא זאת, מכיוון שיש סימנים להגדלת רמות העשרה".
מדיניות סבא"א ולחצי המערב
בשנים האחרונות, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הושפעה יותר מלחצים פוליטיים מערביים ולא מאמצת גישה עצמאית וטכנית. התנהגות הסוכנות כלפי איראן מוכיחה שגוף בינלאומי זה פועל למעשה בהתאם למדיניות של וושינגטון ובירות אירופה במקום לנהל פיקוח חסר פניות על תוכניות גרעין. הצהרותיו של גרוסי בדאבוס מוערכות גם הן בהתאמה למדיניות זו, שמטרתה לשמור על לחץ על איראן בהתאם למדיניות המערבית, במיוחד ערב "סעיף השקיעה" של ה-JCPOA באוקטובר 2025.
פסקת שקיעה מתקרבת ואתגרים חדשים
באוקטובר 2025 ייכנס לתוקף סעיף השקיעה של ה-JCPOA, שיפחית את ההגבלות המרכזיות על תוכנית הגרעין של איראן ויחזיר את תוכנית הגרעין של המדינה למצב נורמלי במסגרת ה-NPT. זה גרם לדאגה לארה"ב ובעלות בריתה, שמנסות להפעיל מחדש את מנגנון ה"סנאפ-בק" כדי להחזיר את כל הסנקציות של האו"ם נגד איראן. חלק מחברי הקונגרס האמריקני קראו להגביר את הלחץ על הסנקציות, בעוד שמדינות אירופה גם אינן נרתעות מהאפשרות הזו. בעוד שלארצות הברית ואירופה יש חילוקי דעות חמורים בנושאים בינלאומיים חשובים, כולל מלחמת אוקראינה, ראיות מצביעות על כך שהן מסכימות בסוגיית הפעלת מנגנון ה.
המטרה האמיתית של ארה"ב: עצירת תוכנית הגרעין של איראן
למרות הצהרותיהם של גרוסי וגורמים מערביים, בעיקר האמריקאים, המביעים דאגה מרכישת נשק גרעיני על ידי איראן, דבריו של מייק וולץ, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, חשפו כי המטרה העיקרית של וושינגטון היא לא למנוע ייצור של נשק גרעיני אלא לפרק לחלוטין את תוכנית הגרעין של איראן. וולץ הדגיש בדבריו האחרונים: "הנשיא (טראמפ) מוכן לנקוט בכל מה שנדרש בהקשר זה (מניעת מאיראן להשיג נשק גרעיני); כל האפשרויות על הפרק. כמו כן, אם הם רוצים לנטוש את תוכנית הגרעין שלהם, משא ומתן עם איראן הוא טוב!" עמדה זו מצביעה על כך שממשל טראמפ החדש לא רק שלא שואף להחיות את ה-JCPOA וללכת בדרכים דיפלומטיות, אלא גם שואף לעצור לחלוטין את תוכנית הגרעין השלווה של איראן. מדיניות כזו, על אף שהיא הפרה ברורה של זכויותיה של איראן כחברה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, נועדה אך ורק להפיג חששות ולשמור על עליונותה האסטרטגית של ישראל באזור, ואין לה שום קשר למניעת הפצת נשק גרעיני.
עתיד תיק הגרעין של איראן
ניתוח תהליך זה מצביע על כך שהתיק הגרעיני של איראן הפך שוב לכלי למשא ומתן מדיני וללחצים בינלאומיים. בתגובה ללחצים אלו, איראן המשיכה לפתח את יכולת ההעשרה שלה ומדגישה כי פעולות אלו הן במסגרת ה-NPT. מנגד, סבא"א ומעצמות המערב, באמצעות יצירת אווירה של דאגה, מנסות לאלץ את טהראן לסגת מעמדותיה. בינתיים, עתידו של המקרה הזה תלוי במידה רבה בשינוי במדיניות החד-צדדית של אמריקה ובמידת הרצון של מדינות אירופה למלא את התחייבויותיהן על בסיס ה-JCPOA. זה יהיה תלוי גם בהתפתחויות בבית הלבן ובגישת ממשל טראמפ כלפי מדיניות אזורית ובינלאומית.
נור ניוז