חילופי ההאשמות בין שר הביטחון ישראל כץ ל"צבא הישראלי", במספר הודעות שפרסמו ביום רביעי שעבר, הביאו לידי ביטוי את רמת המתיחות הגבוהה ביחסים בין כץ לרמטכ"ל ה"צבא". הרצי הלוי, באשר להיקף... ה"צבא" שיתף פעולה עם חקירת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מחדלי מבצע "מבול אלאקצא" (7.10.2023), שחייב פגישה בין כץ לבין הלוי ביום חמישי, בניסיון להפחית את המתח ביניהם, שהעסיק את הזירה הישראלית במיוחד מצד מומחים ופרשנים בכירים, שסיפקו קריאות וניתוחים נרחבים על הרקע וההשלכות של המחלוקת הזו.
כץ פתח בעימות מילולי עם "הצבא" הישראלי, והפנה ביקורת חריפה כלפי "הצבא" והרמטכ"ל שלו, בהודעה שפרסם על ידו, בה ציין כי "הורה לרמטכ"ל לאפשר למבקר המדינה. גישה לכל חומר שיבקש", פנה ללוי באומרו: "לא יעלה על הדעת שיש מצב שצה"ל מראה שהוא חושש מהביקורת והשקיפות הציבורית הנדרשת בזמן שאתה מוביל את הצבא".
כץ גם איים בהודעתו כי "לא יאשר מינויים של קצינים בדרגת תת-אלוף בצבא עד לסיום החקירות".
אז הגיעה התגובה, בהודעה שפרסם דובר הצבא, דניאל הגרי, בה אמר, "הצבא עורך סדרת חקירות מקיפות שמתקדמת לפי עול הלחימה, והקצינים הלוחמים בקרבות. הם אלו שמבצעים את החקירות".
עוד נכתב בהודעה כי "פחות תשומת לב פיקודית ללחימה תעלה בחיי אדם", וכי "הצבא משתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה, למרות שמעולם לא נערך פיקוח כזה במהלך המלחמה".
עוד נכתב בהצהרה, "בימים אלה מתנהלות 18 פעולות פיקוח על המשקיף הצבאי", והוסיפו כי "נהלי המינוי בצבא מקצועיים ואובייקטיביים", וכי "האחריות לאירועי ה-7 באוקטובר נחקרת לעומק".
צבא ישראל הפנה בהודעתו ביקורת מצועפת לכץ, וקבע כי "יש לפתור את הסוגיות בדיאלוג" בין שר הביטחון לרמטכ"ל, ולא באמצעות התקשורת".
בעקבות הודעת צה"ל, הגיב דובר שר הביטחון, אדיר דהן, ברמז לפיטוריו של הגר"י ואמר, "דובר צה"ל, שהתנצל לאחרונה על חריגה מסמכותו ותקף את הדרג המדיני, שוב חורג מסמכותו. לתקוף ולהטיף לרמה הפוליטית ההתנצלות שלו לא תספיק הפעם".
לאחר שהמתח ביניהם החריף, קיימו כץ והלוי ביום חמישי פגישה, בה אישר הלוי לכץ כי ההודעה שפרסם הגר"י פורסמה באישורו ובפיקוחו.
התקפה על כץ להגנת ה"צבא"
הסלמת העימות בין כץ להלוי גרמה לראשי האופוזיציה בישראל למהר לתקוף את כץ, ומאחוריו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהגן על הרמטכ"ל ועל ה"צבא" הישראלי.
בהקשר זה ציטט העיתון "ישראל היום" את ראש האופוזיציה, ראש מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, שאמר כי המתקפה של כץ על הלוי היא "סוג חדש של דקדנס", המאשים את השר. של הגנה על קצינים תוקפים ומעליבים במהלך המלחמה, כי הם, פשוט, עשו את חובתם המקצועית, והגישו דיווחים כנים על צרכי ה"צבא" הישראלי ועל יכולתו לגייס חיילים.
לפיד הוסיף כי תקיפה זו לא רק מהווה עלבון ל"צבא" הישראלי, "אלא מהווה פגיעה ישירה בביטחון הלאומי של ישראל, משום שאמירות אלו עלולות לפגוע באמון האזרחים בהנהגה הצבאית בתקופה רגישה הדורשת תיאום מלא. ושיתוף פעולה בין כל הצדדים".
בתורו, ראש "מחנה המדינה", בני גנץ, צייץ בפלטפורמת "X" ואמר כי "האמון" בין שר הביטחון לרמטכ"ל הוא "חלק בלתי נפרד מביטחון ישראל", והמליץ שכץ משתמש יותר בשיחות אישיות עם הרמטכ"ל וקצינים בכירים, ומצמצם הודעות לעיתונות ואיומים בפיטורים.
בעוד חבר הכנסת רם בן ברק תקף את הממשלה בראיון לערוץ 13, ואמר כי מדובר ב"ממשלה פושעת וחסרת אחריות שתפקידה מוגבל לעיוות, שקרים ויצירת מציאות מטעה", דובר הצבא לשעבר תא"ל במילואים , רן כוכב, בראיון לרדיו 103 FM, אמר כי ההתבטאויות של כץ והגרי "מעליבות", האשימו את שני הצדדים בטעויות, והתריע כי "המערכת לא עובדת כנדרש, וצה"ל לא מגיע להישגים. מטרות המלחמה".
כוכב ציין כי "התחלת תהליך השיקום בין הציבור לשלטון המרכזי, בין הפרט ל'מדינה' ובין הציבור לצבא ישראל, מחייבת את סיום החקירות במחדל ה-7 באוקטובר ופתרון סוגיית האסירים. ", בקריאה להתפטרות כל הפקידים.
מצדו, המומחה לענייני ביטחון לאומי, אלוף-משנה במילואים קובי מרום (לשעבר מפקד מספר חטיבות בצבא ישראל) אמר לערוץ 13 כי "יש עימות נסתר בנוגע לסוגיית המלחמה בעזה, בצבא הישראלי. הם מאמינים שהמלחמה הזו היא ללא פתרון". בדרג המדיני נמנע מקבלת החלטות אסטרטגיות לגבי החלופה בעזה ומנגנון הסיוע ההומניטרי. יש גם ניסיון לדחוף את הרמטכ"ל להתפטר להטיל את האשמה על הרמה הצבאית בכישלון ה-7 באוקטובר, ולשחרר את הרמה הפוליטית מכל אחריות לכישלון זה.
המחלוקת פגעה בקצינים בדרג הביניים.
כמו כן, הסכסוך בין שר הביטחון לרמטכ"ל השפיע לרעה על מספר רב של קצינים ישראלים, מבחינת עיכוב קידומם.
בהקשר זה כתב הכתב לענייני צבא של העיתון "ידיעות אחרונות", יואב זיתון, כי בתקופה האחרונה נרשמה עלייה באי שביעות רצון וטינה בקרב מאות קצינים בצבא הישראלי, בעיקר במערך הקרבי, עקב הקיפאון במדינה. תהליך מינוי מפקדים חדשים בדרגת אלוף-משנה ורב-אלוף כתוצאה מהחשש במטכ"ל ששר הביטחון יסרב לאשר, הקצינים שהיו אמורים להיות מפקדי החטיבות הקרובות. ואשר נלחמים מאז 7 באוקטובר 2023, כמפקדי גדודים בשדות קרב שונים, מזהירים כי לא יוכלו להמתין זמן רב יותר לקידומם בשל עייפות, במיוחד בשל אי ודאות לגבי תכנון עתידם.
זייטון הוסיף כי אפקט מדורג זה פוגע גם בקצינים בדרגים נמוכים שממתינים אף הם לקידום, שכן כיום ממתינים 700 רב סרן.
מעטים מהם איימו על "הצבא" כי "הם לא יכולים לחכות יותר, וישתחררו משירות סדיר וייכנסו לחיים אזרחיים, למרות הבדלם בלחימה ארוכה, אם הקיפאון לא ייפתר".
זיתון הצביע גם על משבר פנימי שהולך ומתחזק בימים אלה ב"צבא הישראלי", הנובע מאובדן האמון ההולך וגובר בין שר הביטחון לרמטכ"ל, שעלול להגיע לנקודת נפץ שעלולה להוביל לאובדן האמון של הלוי. פיטורים או התפטרות.
המטרה: התפטרותו או פיטוריו של הלוי
המחלוקת בין שר הביטחון לרמטכ"ל זכתה להתייחסות רחבה מהדרג התקשורתי ב"ישראל", כך שהנושא הזה עמד בראש רשימת המעקבים עמוס הראל, הפרשן לענייני צבא של עיתון "הארץ". כי "אין ספק שהנושא אליו הקדישה ההנהגה את הביטחון המדיני והצבאי, שעות נוספות במהלך השבוע, הוא העימות בין נתניהו לכץ, מחד, ובין הרמטכ"ל הלוי לראש השב"כ רונן בר. , מצד שני.
כץ, לטענת הראל, הוא בשם נתניהו "מחמיר את הצעדים הציבוריים נגד הלוי, במטרה להסדיר ציונים עם הרמטכ"ל, שמפריע לממשלה בניסיונה להעביר חוק שיאפשר את ההמונים. התחמקות משירות צבאי על ידי החרדים (סטודנטים למדעי הדת), וכן... להכביד ככל הניתן על תפקודם של הלוי ומפקדי הצבא, על מנת לסיים את כהונתם בפיטורים או התפטרות.
"כץ, ונתניהו מאחוריו, מבקשים לזרז את עזיבתו של הלוי (ואפילו לפטר אותו) כדי להטיל עליו אחריות מלאה למחדלי ה-7 באוקטובר", הוסיף הראל.
הראל האשים את נתניהו בכך שפיטר את יואב גלנט לפני כחודשיים ממשרד הביטחון, והחליפו בכץ, "רק כדי להשיג שליטה מלאה על משרד הביטחון ולהדק את אחיזתו בהנהגת צבא ישראל באמצעותו, כך על כץ הוטלו שתי משימות ספציפיות: העברת חוק ההתחמקות משירות צבאי ושינוי חייהם של הרמטכ"ל וגם המח"טים בצבא הישראלי הולכים לעזאזל".
בתורו, הפרשן לענייני צבא בערוץ 13 בישראל, אור הלר, האשים את כץ ב"רצון, באמצעות ההסלמה עם הלוי, לדחוף אותו להתפטר ולעזוב את צבא ישראל".
באשר לפרשן לענייני צבא בערוץ 12, ניר דבורי, הוא ראה ש"מה שקורה זה עימות שמתפתח מאחורי הקלעים בין כץ להלוי, שהופיע כלפי חוץ", כפי שכץ "רוצה להוכיח לכולם ש הוא המנהיג החדש במערכות הצבאיות והביטחוניות, והדגיש כי "הצעדים האלה רעים מאוד לישראל".
"מה שקורה זה אובדן שכל, חוכמה ואחריות", סיכם דבורי, בעוד עמיתו לערוץ, הכתב לעניינים מדיניים ליאל דפנה, הסכים עמו ואמר כי נתניהו "לא רוצה את הגרי כדובר צה"ל כבר זמן מה. , ועכשיו הוא לא רוצה להשאיר את הרמטכ"ל בתפקידו". אבל אין לו אומץ (כמו לכץ) לפטר אותם ישירות, ולכן הם מחפשים דרכים ללחוץ עליהם להתפטר בעצמם".
מנגד, כמה פרשנים ישראלים קראו להלוי להתפטר לאלתר נועם אמיר, מנתח לענייני צבא של ערוץ 14, אמר כי הלוי "רוצה להישאר עד אמצע יוני, כי הוא חושב שהוא זה שיציל. המדינה". "המדינה, והוא בכלל לא מבין מה נדרש ממנו", בעוד הגרי רוצה להישאר בתפקידו עד שיקודם לדרגת אלוף, ומקווה להחליף את זילברמן בוושינגטון, אבל "נראה שאף אחד מהם לא יקבל את מבוקשו".
מנתח לענייני צבא של העיתון "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, קרא בתורו לרמטכ"ל לסיים את כהונתו בכבוד ולהתפטר כעת, "כרמטכ"ל שאחראי לכשל הביטחוני החמור ביותר מאז היווסדו. של ישראל, וגרם לתוהו ובוהו שנמשך 15 חודשים, שיכול להימשך תוצאותיו לשנים רבות.
"הצבא הישראלי עובר את המשבר החמור בתולדותיו", הוסיף יהושע, "יש אובדן אמון נרחב בצבא, שלא ביצע את המשימה שלשמה הוקם. לא פחות חמור הוא אובדן של. אמון גם מצד דרג המנהיגות הנמוך בדרגים הגבוהים, עד למטה הכללי". מטכ"ל.
נור ניוז