לפני פחות מחודש נכנסה ממשלת בשאר אל-אסד לתהליך מפוקפק, וטרם התבררו ממדים, תפקידים ותפקידים של שחקנים אזוריים ולא אזוריים, לאחר הגעת לוחמים חמושים המזוהים עם חיית תחריר. אל-שאם בדמשק. שהובילה משלחת תחריר א-שאם, והם הצליחו ליפול. בשאר אל-אסד, נשיא סוריה, שמשפחתו נסעה בעבר לרוסיה, עזב למוסקבה וכעת השתקע במדינה זו לאחר שקיבל מקלט.
האתגר הגדול ביותר שאיתו התמודדו השליטים החדשים מאז תחילת הקמתם הוא מתן ביטחון. מדינה שחוותה מלחמת אזרחים כבר שנים ובה פועלות עשרות קבוצות חמושות לא יכולה להתקדם ללא ביטחון. שינויים פוליטיים ורפורמות כלכליות. במהלך שלושת השבועות האחרונים, למרות החששות מהמצב הביטחוני לאחר נפילת ממשלת סוריה, המצב הביטחוני היה טוב יחסית. שקט יחסי שרר באזורים שבעבר היו עדים להתפרעויות נרחבות. למרות שיש הפגנות ספורדיות בחלק מהאזורים העלאווים, אי השקט הזה שוכך ולא הוביל עד כה למשבר רחב היקף.
הנקודה החשובה ביצירת ביטחון יחסי בסוריה הייתה ההשתתפות והתמיכה של כמה מדינות שתומכות בשליטים החדשים בשליטה במצב ובמניעת התפשטות הכאוס, גם עם נשק מפוזר וקבוצות חמושות. זה מצביע על התמקדותם של השליטים החדשים ותומכיהם ביצירת לכידות וניהול משברים ביטחוניים.
דיפלומטיה ולגיטימציה
למרות שהאת תחריר א-שאם ומנהיגה אחמד אל-שרעא (אל-ג'ולאני) עדיין נמצאים ברשימת הטרור של האו"ם, מדינות מערביות רבות ואזור מערב אסיה, המאמצים של השליטים החדשים לשקם את תדמיתם בתוך ומחוץ לסוריה הצליחו יחסית. אחמד אל-שרעא (אלג'ולאני), מנהיג חיית תחריר אלשאם, באימוץ גישה חדשה, התרחק מספרות מהפכנית ומקרבות, והתקרב לנימת הממשלה ואף לכיסויה. גישה זו משמשת בתחילה כדי להפחית פחדים ולזכות באמון הציבור.
בתוך סוריה, צעדים כמו ביטול השירות הצבאי החובה והנסיגה מהחלת חוקי השריעה, לרבות החיג'אב, נתפסו כאותות לשינוי במדיניות החברתית. צעדים אלה ננקטו במטרה לפתור את החששות של פלחים שונים בחברה וליצור שלום יחסי.
בזירה הבינלאומית, HTS, עם תמיכה מאחורי הקלעים של תומכים אזוריים, ניסתה למשוך את דעתם של מדינות אזוריות ועולמיות עם דיפלומטיה פעילה. נוכחותן של משלחות דיפלומטיות מארה"ב, האיחוד האירופי, מדינות ערביות כמו ערב הסעודית, ירדן ואפילו האו"ם בדמשק מעידה על רצינותן להתגבר על נסיבות קודמות ולנסות לקבל הכרה. מדיניות החוץ של שליטי סוריה החדשים התמקדה בשני צירים עיקריים. ראשית, לזכות באמונם של מדינות ערב, בעיקר אלו המודאגות מעליית האיסלאמיסטים לשלטון, ושנית, להרגיע את המערב, במיוחד בכל הנוגע למשטר הישראלי.
בשליחת מסרים ברורים וחד משמעיים למשטר הישראלי והעלמת עין מהתוקפנות והכיבוש הצבאיים החוזרים ונשנים של טלווי, הכריזו השליטים החדשים רשמית שהם אינם מחפשים עימות עם משטר זה. נראה שהם מאמינים שהמדיניות האנטי-ישראלית עלולה להפוך את סוריה לחשופה לתגובות חזקות מהמערב, ולהסיר אותה מסדרי העדיפויות העיקריים שלהם, שהם הכלכלה, הביטחון ושיתוף הפעולה עם מדינות האזור והמערב.
צעדים כלכליים דחופים
שליטיה החדשים של סוריה ביצעו גם רפורמות כלכליות, שתוצאותיהן הראשוניות היו מבטיחות למדי. העלייה בערכה של הלירה הסורית והירידה היחסית במחירי הסחורות מעידים על הצלחתן הראשונית של רפורמות אלו. על ידי ביטול שיטת הקיצוב ללחם ודלק והפחתת תעריפי המכס על סחורות מסוימות, הם שלחו אותות לעבר כלכלה חופשית.
הגדלת משכורות העובדים פי 3 עד 4 והסרת השיטה המושחתת של מתן אשראי מטבע למוצרים בסיסיים היו החלטות כלכליות חשובות נוספות.
כמובן שבתחום זה רוב התוצאות המתקבלות נובעות מתמיכה ישירה ועקיפה מצד תומכי אזורים, אבל בכל מקרה, חלק מהפתחים הכלכליים שנוצרו השפיעו על אנשים שמתמודדים עם מגבלות פרנסה חמורות כבר שנים.
בתחום התשתיות החל שיקום רשת החשמל בסיוע טורקי, והצפוי כי במהלך החודש הקרוב שעות הגישה לחשמל יגדלו לעשר שעות ביום באזורים רבים.
אתגרים לפנינו
למרות כמה פתיחות ראשוניות, שליטיה החדשים של סוריה מתמודדים עם אתגרים עמוקים.
התהליכים הפוליטיים להגדרת השיטה השלטונית החדשה טרם החלו, וטבעי שכמות הכוח שיחוו יחידים וקבוצות במבנה השלטוני החדש תוביל להופעת מחלוקות וסכסוכים, וזו התוצאה של מלחמה וסנקציות נרחבות הן בעיה מרכזית נוספת העומדת בפני השליטים החדשים. כדי לשמור על יציבות כלכלית ולמנוע משברים חברתיים, עליהם לספק במהירות פתרונות ברי קיימא יותר.
מנגד, מצבה הביטחוני השברירי של סוריה והמגוון האתני והדתי ממשיכים להוות איום רציני על השליטים החדשים. ניהול מתחים פנימיים, במיוחד באזורי מיעוטים, מצריך מדיניות מקיפה ותוכניות ארוכות טווח.
ברמה הבינלאומית, למרות הצלחתם לזכות באמון של כמה מדינות, חלקים מהקהילה הבינלאומית עדיין מפקפקים בלגיטימיות שלהם. כמו כן, כל שינוי פתאומי במדיניות החוץ או לחץ מצד מדינות באזור עלולים להקשות על תהליך זה.
במהלך שלושת השבועות הראשונים נקטו השליטים החדשים בסוריה בצעדים שונים בשלושה תחומים: ביטחון, דיפלומטיה וכלכלה. למרות שההישגים הנוכחיים מוגבלים ושבריריים, הם מוכיחים את הרצון הראשוני לנהל משברים לאחר נפילת המשטר הקודם. המשך תהליך זה והתגברות על האתגרים הקרובים תלוי ביכולתם לשמור על לכידות פנימית, למשוך תמיכה חיצונית וליישם רפורמות עמוקות ואמיתיות במשק. רק הזמן יגיד אם הם יכולים להביא את הדרך הזו למסקנה מתמשכת.
נור ניוז