למרות שמספר סקרי דעת קהל בארצות הברית של אמריקה נותנים לקמאלה האריס סיכוי לנצח על דונלד טראמפ, נראה שהסקרים האלה לא מספיקים כדי שהמפלגה הדמוקרטית תהיה בטוחה שהמועמד שלה לנשיאות יהיה בבית הלבן בארבע השנים הקרובות.
סקרי דעת קהל לשנת 2016 הראו יתרון להילרי קלינטון על דונלד טראמפ, אך התוצאות היו שונות מהסקרים. כמו כן, בשנת 2020, רוב הסקרים הראו כי המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן יפסיד בבחירות לנשיא דאז דונלד טראמפ, אך הוא ניצח, מה שגרם לרפובליקנים להאשים את הדמוקרטים בזיוף הבחירות.
באשר לסיכוייה של קמאלה האריס לזכות, התרומות המאסיביות שקיבלה, שחרגו מהתרומות שקיבלה המפלגה הרפובליקנית, לבדן אינן מספיקות אלא אם כן האריס תוכל להגן על עצמה ועל ממשל ג'ו ביידן בכל הקשור לאינפלציה כלכלית והגירה בלתי חוקית, ולהשיג. על תמיכת המצביעים האמריקאים התומכים בעזה, במיוחד במדינות המתנדנדות.
הפעילים הפרו-עזתיים, צעירים, ערבים, מוסלמים ואחרים, סמכו על "התנועה הפרוגרסיבית" במפלגה הדמוקרטית שתלחץ על קמאלה האריס לשנות את הרטוריקה של הממשל בנוגע לתמיכה ב"ישראל", הפסקת אש, ו איסור על ייצוא נשק אמריקאי ל"ישראל" שבו אתה משתמש כדי לבצע רצח עם בעזה.
מספר קבוצות נוער ופעילים פרוגרסיביים הביעו את תמיכתם בזכויות הפלסטינים, מה שהוביל להתקוממות סטודנטים באוניברסיטאות. כמו כן, ארגונים כמו תנועת הזריחה, המתמקדת בעיקר בנושאי איכות הסביבה, הביעו סולידריות עם הפלסטינים, וכן תנועת Black Lives Matter, שהדגישה את קווי הדמיון בין המאבקים של אמריקאים שחורים ופלסטינים.
אבל כדאי לומר, באופן כללי, שהתנועה הפרוגרסיבית בארצות הברית אינה הומוגנית, והדעות בתוכה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני עשויות להיות שונות, אם כי הרוב המכריע של התנועה הפרוגרסיבית תמכה בפלסטין, במיוחד קבוצות המייצגות צעירים וצעירים מתקדמים יותר אלה המבקרים את מדיניות החוץ האמריקאית ואת התמיכה הבלתי מוגבלת ב"ישראל" ומגנים על זכויות הפלסטינים.
עם זאת, לאחר נסיגת ג'ו ביידן ומינויה של קמאלה האריס, חלה חלוקה בתוך התנועה הפרוגרסיבית עצמה בנוגע לתמיכתו של האריס, למרות שלא נתנה הבטחות אלקטורליות ברורות לתנועה הפרוגרסיבית, ולמרות ניסיונה להחזיק את השרביט מה- מרכז, והבטחתה להגן ולהגן על "ישראל", למרות שבאופן המעיד על חוסר נכונותה לשנות את דרכו של ג'ו ביידן והממשל שלו בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדלקמן:
ברמת הארגונים: קבוצה של ארגונים פרוגרסיביים, כמו מרכז הפעולה הדמוקרטי העממי, מפלגת המשפחות העובדות וארגון הפעולה העממית, ביצעו מאמצי גיוס עממיים רחבי היקף כדי לתמוך בהריס, ושיבחו את תפקידה בהעברת חקיקה חשובה. , כמו חוק בקרת האינפלציה, בעוד ארגונים אחרים על ידי מניעת תמיכה מהאריס מסיבות מרובות, כולל מה שקשור לסדר היום הפרוגרסיבי עצמו, כולל מה שקשור לפלסטין.
במישור האישיותי, הנציג הבולט ברני סנדרס נמנע מלתמוך בקמאלה האריס, בדרישה להתחייבויות מציאותיות יותר לסדר היום של מעמד הפועלים ולסדרי עדיפויות אחרים. באשר לחברי "החוליה", גם דמויות מפתח, כמו הנציגים אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהאן עומר ואחרים, הודיעו על תמיכתם בקמאלה האריס, והדגישו את החשיבות של אחדות המפלגה כדי להביס את דונלד טראמפ. , בעוד שהנציגה רשידה טלאיב מתחה ביקורת על טיפול הממשל בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולא תמכה בהריס.
מצד שני, כמה קבוצות בתוך המפלגה הדמוקרטית הביעו את התנגדותן העזה לתמיכה בסגנית הנשיא קמאלה האריס אלא אם כן היא תנקוט עמדה פרו-פלסטינית יותר. הנה כמה דוגמאות:
1. "נשים מוסלמיות למען האריס-וואלס": קבוצה זו התפרקה במחאה על סירוב הוועד הלאומי הדמוקרטי לאפשר לפלסטיני אמריקאי לנאום בוועידת המפלגה הדמוקרטית, כמו משפחות האסירים הישראלים בעזה. בעמותה הדגישו כי הם אינם יכולים, במצפון טוב, להמשיך בתמיכתם לאור היעדר ייצוג של קולות פלסטינים.
2. "תנועה לא מחויבת": תנועה זו, שארגנה מספר רב של הצבעות "לא מחויבות" במהלך הפריימריז הדמוקרטיים, התבטאה בדרישותיה לגישה מאוזנת יותר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקראה להטיל אמברגו על נשק ישראלי, אחרת... קולותיהם לא יינתנו למפלגה הדמוקרטית, בין אם המועמד הוא ג'ו ביידן או קמאלה האריס.
מספר פעילים וקבוצות פרו-פלסטיניות הבהירו כי לא יתמכו בהריס אלא אם היא תתחייב להיפרד ממדיניות התמיכה הבלתי מותנית של ג'ו ביידן ב"ישראל" ולבקש ברצינות לעצור את מלחמת ישראל בעזה.
לסיכום, למרות שעמודי התווך של האליטות המסורתיות במפלגה הדמוקרטית הצליחו לפרק את החזית הפרו-פלסטינית בתוך המפלגה לאחר שהוציאו את ג'ו ביידן, זה עדיין לא מספיק להצלחתו של האריס, שמנהל קרב גדול עם דונלד טראמפ, נותר לה להבטיח את קולותיהם של תומכי פלסטין במדינות המתנדנדות, כולל מישיגן, פנסילבניה וויסקונסין, כדי לנצח בבחירות.
נור ניוז