שתי פעולות הטרור שביצעה הישות הציונית בלבנון ובאיראן נגד מנהיגים בכירים בחיזבאללה ובחמאס אינן יכולות להיות רק צירוף מקרים בפני עצמן. במיוחד שהגיבוש הצבאי של הצבא הציוני ועמדות פקידי ישות זו מעידים בימים האחרונים על נכונותם לתקוף את חיזבאללה הלבנוני.
אירועים אלו עוררו חששות בינלאומיים לגבי ההשלכות של מלחמה כזו. זו, לדעת אנליסטים ומומחים רבים, תחילתו של תהליך שסופו יהיה הרסני. במילותיו של מנשייה אמיר, פעיל תקשורת המתגורר בישות הכיבוש, "בשל המצב העולמי והאזורי הנוכחי, מלחמתה של ישראל בחיזבאללה תהיה בחזית ותחריף אם תתרחש".
גם מרטין גריפית'ס, ראש העניינים ההומניטריים באו"ם, הגדיר מלחמה אפשרית בין ישראל ללבנון כ"איומה". לויד אוסטין, שר ההגנה האמריקני, אמר: "מלחמה נוספת בין ישראל לחיזבאללה עלולה לפרוץ בקלות", ולרדת למלחמה אזורית עם השלכות קשות על המזרח התיכון.
כפי שכתבה Euronews בדו"ח המבוסס על תחזיות אנליסטים: "במקרה זה, מיליציות אחרות הקשורות לאיראן יציגו תגובה אגרסיבית יותר בהשוואה למה שקרה לחמאס. כמה מומחים מתנגדים גם לנהירה של מיליציות ממניעים אידיאולוגיים, ומתריעים מפני הפיצוץ של האזור".
לפיכך, פרוץ מלחמה חדשה או התרחבות מלחמת עזה לדרום לבנון העלו ספקות לגבי יכולתו של הצבא הציוני להתמודד עם חזיתות מרובות, ולפי דו"ח שהוציאה AP: "הצבא הישראלי נמצא בלחץ לאחר כמעט 9 חודשים של עימות בעזה, בעוד שלחזבאללה יש ארסנל המוערך בכ-150,000 טילים וטילים המסוגלים לפגוע בכל חלק של המדינה.
ככלל, הישות הציונית תהיה פגיעה יותר בעימות עם חיזבאללה הלבנוני מאשר במלחמה עם חמאס. בנוסף, מחאות מקומיות ובינלאומיות נגד פשעי ישראל ממשיכות לגדול. כעת, עם הקואורדינטות הללו, האם בנימין נתניהו יקבל את הסיכונים וההשלכות של סכסוך ישיר עם חיזבאללה?
בראיון ל"נור ניוז" אומר השמטולה פלאחת בישא, פרופסור ליחסים בינלאומיים באיראן: נתניהו כבר החל בצורת מלחמה כוללת נגד חיזבאללה מבלי לקבל אחריות על מלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה. לדבריו, המטרה העיקרית של נתניהו היא להרוס את ביצורי חיזבאללה ולחסל מנהיגים ודמויות משפיעות בתנועה זו באמצעות טרור, ולא תקיפה קרקעית רחבת היקף בדרום לבנון. פלאחת בשה טוען כי המתקפה הקרקעית על לבנון תהפוך את הצבא הציוני לפגיע יותר לסכנה ובמקביל תגרום לעם הלבנוני להחלטי יותר בהגנה על חיזבאללה.
נראה שישראל תיקח סיכון כזה במקרה אחד, שהוא להבטיח את תמיכתה וכיסויה של אמריקה כבעלת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר. אבל העמדות הרשמיות של הרשויות האמריקאיות אינן מראות זאת. העובדות השולטות ביחסים הבינלאומיים והמצב רווי המשברים במערב אסיה אינן מעידות על נכונותה של אמריקה ללוות מלחמה כזו. ערב הבחירות, נראה שאמריקה צריכה להתמקד יותר במלחמה באוקראינה ובתחרות רצינית עם סין; יש לציין שדעת הקהל במדינה זו אינה תומכת בכניסתה של אמריקה למלחמה ישירה נוספת.
עם התיאור הזה, ישראל עשויה לקדם את המצב באופן שיעמיד את אמריקה בפני מציאות חסרת קנאה.
בהתייחסו לרצח איסמעיל הנייה בטהראן, אמר דיאקו חוסייני, מומחה לנושאים אסטרטגיים, ל-Nornews: "במקביל, פעולותיה של ישראל, הסותרות את החוק הבינלאומי, הפרו בבירור את הקו האדום האיראני במטרה לעורר את טהרן לנקוט. צעדי נגד נדרשו ברצינות כדי להביא סוף סוף את אמריקה לתוך הסכסוך.
לדברי חוסייני, במקביל לכך שנתניהו מודאג מהקמת ממשלה חדשה באיראן עם "פיוס לאומי" מלא ותוכנית לאינטראקציה בונה עם העולם, הוא מודאג גם מהאפשרות שהאריס יזכה בנשיאות ארה"ב. בחירות, בנוסף לעובדה שהמתח הגובר בין ישראל לאיראן נחלש ומחזק את מעמדה של הקמפיין הרפובליקני ודונלד טראמפ בבחירות.
על בסיס זה, מומחה זה לנושאים אסטרטגיים סבור כי רצח הנייה אינו בהכרח רק התנקשות, אלא מסר פוליטי לאיראן כדי לעורר את טהרן, דבר שעלול להסיט את תשומת הלב ותשומת הלב של דעת הקהל והקבוצות הפוליטיות מהפשעים בעזה. לאיראן, ולגרור את אמריקה בדרך זו או אחרת לשדה העימות עם איראן. בהקשר זה הוא מאשר כי הרפובליקה האסלאמית לא תיפול בפח של נתניהו לאחר החוויות השונות ולא תשחק על אדמת ישראל לכן, התגובה האיראנית הבטוחה והחוקית תהיה בזמן ובמקום המתאימים ובצורה זה לא משיג את מטרות נתניהו.
חליל אל-חיה, בכיר חמאס בטהרן, אמר גם הוא כי איראן וחמאס אינן מחפשות מלחמה אזורית, אך התרחש פשע ויש להעניש את מבצעה.
לכן, לא נראה שלאמריקה, אירופה ומדינות האזור יש רצון לפתוח במלחמה נוספת בממדים ובהיקף רחב יותר. ישראל לבדה לא תוכל לנהל מלחמה חדשה במספר חזיתות. כפי שהיה בעבר, תגובת הנגד האיראנית לא תעמוד בקנה אחד עם רצונותיה ותוכניותיה של ישראל. עם זאת, אם ראש הממשלה מעורר המלחמה של הישות הציונית עדיין נחוש להצית את היקף המלחמה באזור, הדרך היחידה להתקדם היא להעמיד את אמריקה בחזית הפעולה. במצב כזה, כל תקיפה קרקעית רחבת היקף של ישראל נגד חיזבאללה בלבנון במטרה להרוס את אחד ההיבטים המרכזיים של ציר ההתנגדות, איראן כנראה לא תעזוב את בעלת בריתה לבד, ודרך אגב, יש אפשרות דרך גישה יבשתית ונתיב תקשורת איראנית לדרום לבנון דרך עיראק וסוריה היא מוכנה יותר לקבל תמיכה מהותית מחיזבאללה מאשר חמאס.
לכן, אם אנו רואים בהתחלת מלחמה חדשה לישראל כמעשה מסוכן מאוד, נוכל להעריך את המיקוד ותשומת הלב של המשטר הזה בחיזבאללה ובמיוחד באיראן בהתאם לאותו משחק של "פחד מאיראן" ובניית קואליציה נגד טהראן. בניגוד לקבלה של נתניהו על ידי נציגי הקונגרס האמריקני, נראה שהוא עצמו יודע היטב שבניית ברית נגד טהראן היא כבר תוכנית כושלת, ולכן השמירה עליה בחיים או חיזוקה מצריכה הרפתקאות כמו ההתנקשות ביום רביעי. החשש מתגובתה המשפטית של טהראן לציוני השטחים הכבושים ולבעלי בריתה ובעלות בריתה יהיה מוגזם. או אולי דרך אותו ערוץ ובהסתמך על תמיכתה של אמריקה (אם טראמפ ינצח ביתר ביטחון) יש לו הצדקה להרוס את מתקני הגרעין של איראן.
האמת היא שלישראל אין את היכולת להשמיד את חיזבאללה ואיראן בדרך הראשונה, ולכן מבקשת להחליש את איראן ואת בעל בריתה חיזבאללה ככל האפשר על ידי גרימת נזקים חמורים לביצורים צבאיים וגרעיניים, הנכנסים לשלב זה, של כמובן, אינו שונה בהרבה בכך שאין לו השלכות על המלחמה.
אגב, כאן צריך לזכור את הצורך לשאת בכוחות המשפיעים על ההתפתחויות באזור, וגם להתריע מפני ההשלכות של מלחמה כזו. העובדה שהשלטונות האמריקאים הודיעו כי אינם מודעים לפעולת טרור גלויה כזו המתרחשת בטהרן אינה פוטרת אותם מאחריותם כבעלי ברית אסטרטגיים ותומך עיקרי של ישראל. רק לפני כמה ימים, כשרוב נציגי הקונגרס האמריקני הריעו ללא הרף לתליין הדגול, הם היו צריכים לשים לב להחדרת הביטחון העצמי להמשך פשעיו של נתניהו. מה שהכי מעניין הוא שאמריקה ואירופה לא גינו בפומבי את פעולת הטרור בתוך איראן. האם כל ההקלות הללו בהפרת החוקים והתקנות הבינלאומיים אינן תמריצים להמשך הפשעים של הכנופיה הפושעת?
נור ניוז