סגן מזכ"ל הליגה הערבית, חוסאם זכי, אמר ביום שני כי הליגה אינה מתארת עוד את חיזבאללה כקבוצת טרור. סגן המזכ"ל של הליגה הערבית אמר לסוכנות הידיעות קהיר כי המדינות החברות בליגה הערבית הסכימו לא להשתמש במונח "טרוריסט" עבור חיזבאללה. כי ההחלטה הזו פותחת לנו את הדרך לתקשורת".
השאלה כעת היא מדוע הליגה הערבית, שב-2016 כללה את חיזבאללה ברשימת הטרוריסטים שלה באשמת הסתה לקיצוניות ולכתות, התערבות בענייני מדינות ותמיכה בטרור, נקטה בשינוי גישה שכזה. יש לציין כמה נקודות בתשובה לשאלה זו
תמיכתו של חיזבאללה בהתנגדות בעזה לאחר מבצע סערת אלאקצא והפגנת כוח ההרתעה ממנו נהנית ההתנגדות בהשגת יציבות וביטחון אזוריים והתמודדות עם התוקפנות הישראלית יצרו קונצנזוס בתמיכה בחיזבאללה. שינוי גישה זה מבוסס על הישגי ההתנגדות וסמכותה, שהושגו על ידי הסתמכות על כוחם של טילים, מל"טים, ועל כוחם האסטרטגי של סייד חסן נסראללה.
השינוי בגישת הליגה הערבית משמעותי בהקשר להתנהגות האזורית של ליגה זו ושל מנהיגיה כמו סעודיה והאמירויות, שהחלה עם סיום הנטיות העוינות נגד סוריה ולבסוף הזמנתו של בשאר אל-אסד. , נשיא המדינה הזו, לישיבת ריאד. במילים מדויקות יותר, ניתן לומר שהליגה הערבית נקטה צעדים על בסיס המציאות הנוכחית באזור במסגרת של התקרבות ואינטראקציה מקיפה, וההתפתחויות האחרונות בפלסטין וחובת כולם להתעמת עם המשטר הציוני האיצו את ההתקרבות הזו. כישלון תהליך הפיוס והתוכניות האמריקאיות לאזור לאחר סערת אל-אקצא הוא אחד הגורמים המשפיעים על החלטת הליגה הערבית.
הבחינה המחודשת של הליגה הערבית בסוגיית חיזבאללה אינה קשורה קשר הדוק למגמה הכוללת של מעבר מחד-צדדיות אמריקאית למערכת רב-צדדית חדשה. "חיזוק היחסים של מדינות ערב עם רוסיה, סין והרפובליקה האסלאמית של איראן", "פעולות של מדינות ערב בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון של האו"ם לתמיכה בפלסטין ולגינוי פשעי המשטר הציוני" ו"עצירת הדולריזציה" ו"משוואות הנפט הסעודיות" הן סימנים ברורים להבנה זו. זה נפוץ במדינות האזור.
כיום ניתן לומר שהגישה האינטראקטיבית של הליגה הערבית כלפי חיזבאללה נגזרת יותר מכל מהמציאות הנוכחית במשוואות האזור והעולם, שהוגדרו מחדש על ציר אנרגיות ההתנגדות התומכות העיקריות. ביטחון ויציבות האזור מול איומים פנימיים וחיצוניים על אזור מערב אסיה.
נור ניוז