225 ימים עברו מאז תחילת המלחמה בעזה, וראינו שכוחות ההתנגדות התחזקו מבעבר, והמצב בממשלת בנימין נתניהו הופך למסוכן יותר מיום ליום. במילים אחרות, ההבדלים בין חברי הממשלה הולכים וגדלים מיום ליום, ונתניהו מודאג מהתנגדות הצבא להמשך הפעילות בעזה.
למעשה, ניתן לומר שממשלת בנימין נתניהו מאבדת תקווה גם בסצנות אחרות.
במצב כזה ראינו את כוחות ההתנגדות חושפים את כלי ההיגיון החדשים והמורכבים שלהם, וזה מעיד על חולשתם של הישראלים ועל התחזקות חזית ההתנגדות. כך למשל, לבנון חשפה בימים האחרונים דגמים חדשים של טילים ומזל"טים על הקרקע ובשמיים, שהפתיעו את המשטר הציוני. בנוסף למפלגות אלו... לבנון הפגינה יכולות גם בפגיעה במוקדים רגישים של הישות הציונית, מה שעורר דאגה גוברת בקרב חברי ממשלת נתניהו.
בתוך כך, הכוחות התימנים, בנוסף להמשך צעדיהם למניעת כניסת ספינות מסחריות לנמלי ישראל, דיברו על שימוש בנשק חדש שטרם נחשף. האמת היא שאנשי אנסאר... אישרו שהם ישתמשו בנשק הזה אם ישראל תיכנס לרפיח, ובכך ניתן לומר שמה שקורה בלבנון ובתימן מספיק כדי לעורר קשר בין חברי ממשלת בנימין נתניהו. יותר נואש. אבל יש עוד גורמים באמצע.
כדוגמה נוספת, כוחות ההתנגדות הראו יכולת גדולה יותר לכוון למוקדים רגישים של הישות הציונית ולמוקדים ממוקדים בתל אביב ובנמל אילת.
בנוסף, מה שמזין את התסכול של רוב חברי הממשלה הציונית הוא מחאת הסטודנטים הגוברת באוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות, שעלולות להשפיע יותר על החלטות הרשויות במדינות אלו.
הוא התייחס גם לסוגיית ההכרה בפלסטין כחברה בהסתדרות הלאומית, כי אירוע זה השפיע גם על אווירת ממשלתו של בנימין נתניהו, ולכן נושאים כאלה מעמידים את הממשלה הציונית במצב קשה לקבל החלטות לגביהם ובסופם. של המלחמה, האמת היא שלנתניהו ולשאר חברי ממשלתו אין יותר.
אין דרך להמשיך במלחמה ולהיכנס לרפיח, והם כבר לא מסוגלים להעשיר את מכונת המלחמה שלהם, כי הם גם פושטי רגל מבחינת תעמולה.
במקביל, חלק מהתקשורת הישראלית דיברה על החמרה במצב בשטחים הכבושים עקב שריפת דגל המשטר הציוני על ידי חלק מהמתנגדים.
נור ניוז