הדימוי של תפילה ללא שטיפה, ללא כיסוי וללא ציטוטים קודמים המציינים מוסלמי על ידי מפגיני סטודנטים באוניברסיטאות אמריקאיות מצא את דרכו במהירות לרשתות החברתיות ולתקשורת העולמית. התפילה, שלא הייתה סימן להיותה מוסלמי, הייתה סמל לסולידריות עם המוסלמים.
כמה תומכים פוליטיים ותקשורתיים של הישות הציונית לעגו לצעד זה. כמו "איראן אינטרנשיונל". גם חלק ממשתמשי המדיה החברתית בארצנו שיבחו את הצעד הזה וראו בו סימן לחדירת התרבות האסלאמית לארצות הברית. גם מספר כלי תקשורת רשמיים בארץ לא הצליחו לפרסם את התמונות המקוריות בשל הסתירה בין לבושם של התלמידים המשתתפים בטקס התפילה הסמלי לבין הסטנדרטים הדתיים והמקובלים, והם הסתפקו בפרסום הידיעה. הדימוי הסותר הזה היה יותר "סמל" מאשר "סמל" למה שקורה באוניברסיטאות של אמריקה, אירופה, אוסטרליה וקנדה.
לאחר יום או יומיים של מחאות הסטודנטים האמריקאיות הקדחתניות, פוליטיקאים, ארגוני פרסום ותקשורת ניסו להסיט את תשומת הלב של דעת הקהל העולמית לתנועה זו באמצעות ארבע תוויות: שהמחאות היו "גזעניות", "דתיות", "אתניות". ו"בהגנה על פלסטין".
הטקטיקה או מנגנון ההגנה הראשון של פקידי ארה"ב ומערכת התקשורת התעמולה של הישות הציונית בארצות הברית הייתה למתג את תנועת הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה, כעלמא של ההפגנות, ב"אנטישמיות". עיתונים וסוכנויות ידיעות המקורבות לממשלה באמריקה, מצד אחד, ניסו לייחס את התנועה הזו לניגוד הדעות או למחאות המתמשכות הרגילות בין תומכי פלסטין למשטר הישראלי בשבעת החודשים האחרונים, ומצד שני. , הם ניסו להשרות תחושת חוסר ביטחון בקרב סטודנטים יהודים כדי לרסן את הגל החדש המוטבע ב"אנטישמיות".
שיא ההפגנות, ונוכחותם של יהודים בכינוסי מחאת הסטודנטים המבקשים להפסיק את התמיכה במשטר הישראלי, בנוסף לעובדה שההפגנות היו שליו, ביטלו למעשה את הקו הסטייה הזה. למרות שהוא עדיין עוקב אחר פרסומים אמריקאים וישראלים.
הנקודה השנייה היא לצמצם את המחאות ולהגביל אותן לסטודנטים ערבים ומוסלמים באמריקה ובאירופה, שניסו להציג את התנועה הזו בחזות "דתית" ו"אתנית". בהתאם לכך, הדימוי הסמלי של התפילה שביצעו הסטודנטים האמריקאים היה עדות ברורה לכך שהמפגינים אינם מכירים אפילו את העקרונות האיסלאמיים הבסיסיים ביותר. דיווחים בתקשורת האמריקאית גם הצביעו על כך שסטודנטים רבים אפילו לא מכירים את ההיסטוריה המורכבת של פלסטין. האמת הגדולה יותר היא שסטודנטים אמריקאים ואירופים יודעים יותר על המשטר הישראלי מאשר על פלסטין.
הדרישה העיקרית של הסטודנטים האמריקאים הייתה לנתק את היחסים הכספיים והצבאיים בין ארצות הברית לישות הציונית. הדרישה שהועלתה באוניברסיטאות בצרפת ובקנדה היא לנתק את הקשר המדעי של מוסדות החינוך עם המרכזים המדעיים והתעשייתיים של המשטר הישראלי. במילים אחרות, בניגוד למדיניות התקשורת המערבית ולרמיזות, המחאה של סטודנטים אמריקאים ואירופים ואחרים במקומות אחרים בעולם היא יותר "אנטי-ישראלית" מאשר "פרו-פלסטינית, במילים אחרות, היא אנטי-מלחמתית". שמפר את כל חוקי הסכסוך הצבאי, עקרונות הומניטריים ומוסר.
בהתבסס על כלל זה, המשטר הציוני, תומכיו ובעלי בריתו רואים בהפגנות אלו את האירוע המסוכן ביותר נגד קיומם ולגיטימציה של הכובשים, וסביר להניח שהם ישתמשו בכל נחישותם כדי להגביל, להכיל או לדכא אותן. ראוי לציין כי התפשטות התמונות והסרטונים העולמית של רצח העם הנמשך כבר שבעה חודשים, הגשת תביעה נגד מנהיגי תל אביב בבית המשפט בהאג, ההתרחקות מהחלום לנרמל את היחסים בין המשטר הציוני וישראל, מדינות האזור וכו', שאף אחת מהן לא הייתה מזעזעת את המשטר הציוני כמו המחאה של אמריקאים לא ערבים, לא מוסלמים ואנטי-ישראלים.
נור ניוז