הציפייה והתשאול שלטו במשקיפים הערבים בנוגע להשלכות של מבצע "מבול אל-אקצא" שנמשך עד כה בעקבות הפגיעה הישראלית בקונסוליה האיראנית בדמשק והמסרים המאיים שנשאה בחציית הקווים האדומים במהלך המלחמה. סכסוך מתמשך עם הישות מאז הקמתה ב-1948, במיוחד עם מות הקדושים של מיטב מנהיגי משמרות המהפכה האיראניים על אדמה שנחשבת לחלק מהשטח האיראני בהתאם לחוק הבינלאומי ואמנות ז'נבה, בנוסף להיותה המשך. מההודעות שהופנו לדמשק, העוסקת בנוכחות האיראנית בסוריה כשסתום ביטחון מול הפלישה המערבית המתמשכת לסוריה מאז אמצע מרץ 2011.
היה מצב של ספקות גוברים לגבי התגובה האיראנית שכותרתה: האם זה יקרה או לא? אם זה יקרה, מתי? איפה זה ייעשה? האם זה יהיה בקנה מידה של הפשע הישראלי, או שיוגבל להצלת פנים? עד שתהיה תגובה איראנית רחבה ואלימה שעולה על כל הציפיות ששררו לפני שהתרחשה, למרות התגובה האיראנית הברורה לאירוע המסוכן ביותר מאז 7 באוקטובר, וההצהרות הברורות והרצופות שפרסם מנהיג המהפכה האיראני על הטעות הגדולה הישות שהתחייבה על ידי פגיעה ישירה בקונסוליה האיראנית ואישרה על תשלום המחיר, בנוסף לבהירות נאומו של סייד חסן נסראללה המתאר את האירוע כמרכזי בתולדות הסכסוך עם המשטר המערבי בזירה של פלסטין הכבושה, אשר ב הסמליות והמיקום שלו מסכמים את הסכסוך הבינלאומי, חלקם הגיבו לתגובה מעמדה של ספקנות והאשמה.
דפוס זה של ספקות נובע מקבוצת גורמים שאפיינו את המציאות הערבית בכלל, ואת המציאות הסורית בפרט. הגורם הראשון הוא ההבדל בסגנונות החשיבה בין ערבים לאיראנים, שכן סגנונות חשיבה ערביים נשלטים על ידי אימפולסיביות וקדחת מחד, ומהירות נקיטת עמדות על פי רקע חברתי ותרבותי ודומיננטיות של תת-לאומיות קדם-לאומיות. זהויות על פני סגנונות חשיבה מצד שני. העניין אינו מוגבל למגזר הציבורי הגדול, אלא מופיע ברמת מה שנחשב לאליטות פוליטיות, בניגוד לתודעה הפוליטית האירנית, העוסקת באירועים חשובים במוח קר שלומד דברים מכל ההיבטים ולומד את כולם. את האפשרויות וההשלכות של כל צעד שהוא נוקט.
הגורם השני נובע מהצטברות הספקות בקהילה הערבית מאז המהפכה הארצישראלית של 1936, מלחמת הנכבה של 1948, וכל המלחמות שבאו לאחר מכן עם הישות, והפיכת המשטר הערבי לתמיכה בהישרדות. של הישות, והתסכולים שנבעו בעקבות רוב התנועות הצבאיות, מטילים צל של ספק על המוח הערבי בכלל באשר להתמודדותו עם מהלך הסכסוך עם הישות, לרבות כוחות ההתנגדות שנכנסו לתפקידו לאחר 1982.
הגורם השלישי קשור לחוסר ההבנה של האסטרטגיה האיראנית ושאר כוחות ההתנגדות המבקשים לבנות מערכת אזורית נטולת הישות, שבה לאיראן יש תפקיד אזורי מרכזי דרך שער הסכסוך עם הישות. החזרת פלסטין לאנשיה.
השגתה תלויה בראש ובראשונה במה שאני מכנה "מבצע ההגנה המתקדמת", שכן היא תלויה בעמידה איתנה בעימות עם המשטר המערבי ומתישתו בעקשנות קיצונית על פי תהליך ארוך טווח, ללא קשר להפסדים, עד לסגת, יצירת ואקום שמתמלא על ידי כוחות ההתנגדות השותפים עם איראן בפרויקט של עצמאות אזורית במערב אסיה.
זה ברור בחוויית ההתנגדות בדרום לבנון, עיראק, תימן, פלסטין וסוריה, שהצליחה לחולל שינוי אמיתי בגיאוגרפיה הפוליטית של אזור מערב אסיה, והפכה למספר קשה שאי אפשר להתגבר עליו. . תהליך התגובה הצבאית האיראנית הישירה כתוצאה ממבצע "מבול אל-אקצא" עשוי להיות שיאו, ושני התהליכים בלתי נפרדים זה מזה ביצירת מציאות אזורית חדשה שתיצור ואקום שימלא את הזירות המאוחדות של הסכסוך, לטובת עמי האזור ועתידם הפוליטי והכלכלי, ולקדם את המערכת המערבית להכיר במציאות החדשה תוך המשך ניסיונותיה לפרק את מה שהושג מבחינה פוליטית.
מנהיגי איראן מבינים שהעימות האמיתי הוא לא עם "ישראל", אלא עם המשטר המערבי בראשות ארצות הברית, וזהו עימות שאינו מוגבל לאזור מערב אסיה, אלא רחב יותר מזה, ומתפרש על פני מספר רב של גורמים. זירות בעולם, אם זה בזירה האוקראינית בין רוסיה לנאט"ו, ובדרום ומזרח אסיה בין סין לארצות הברית, ובאפריקה בין מדינות החוף המערבי וצרפת, חברה בנאט"ו. והמציאות של המשטר המערבי לא יכולה לשאת תבוסה בשלב זה, מה שעלול לדחוף אותו לנקוט בצעדים אכזריים על פי אמרתו של אנטוניו גרמשי: "ברגע שבין הישן "מה שמת, לחדש שלא נולד, מופיעות מפלצות. זה מה שגרם לאיראנים, יחד עם שותפיהם מכוחות ההתנגדות, ליצור תנאים אזוריים ובינלאומיים להצלחת התגובה בהישג הגדול ביותר, מבלי להוביל לפרוץ מלחמה גדולה והרסנית במישור. של כל אזור מערב אסיה.
מבחינה מעשית, תהליך התגובה החל בהדרגה והסלמה, החל בשימוש בגורם הפסיכולוגי הלוחץ על הישות ודוחף אותה להעלות חרדה בקרב מנהיגי ישראל ובתוך הציבור הציוני, והסתמכות על אלמנט הזמן באמצעות המשך ההתנגדות. מבצעים בעזה, שהדגימו את חוסר האונים הישראלי יותר מחצי שנה לאחר פתיחת המלחמה בנוסף להסלמה של פעולות ההתנגדות בלבנון באמצעות ניקוז כיפת ברזל, אז הגיעה ההתקפה על אוניית המשא הישראלית MSC ARIES ליד המיצר. של הורמוז לשאת מסר למשטר המערבי בכלל, ולארצות הברית בפרט, על האפשרות להשפיע על הכלכלה העולמית, שאינה יכולה לעמוד בפני זעזוע גדול.
תהליך הכנת האווירה הפנימית האיראנית והאווירה האזורית והבינלאומית ארך 13 ימים עם מחקרים מעמיקים של המועצה לביטחון לאומי של איראן על כל האפשרויות הקיימות עד למקסימום, וכל האפשרויות שייגרמו מהמבצע הצבאי הרחב עבור המבחן הישיר הראשון נגד הישות לאחר שנים ארוכות של סבלנות אסטרטגית התגובה הייתה מעבר לכל הציפיות שהיא הוצבה על ידי אתרי אינטרנט מערביים גדולים, למרות האיומים והפיתויים שקדמו למבצע התגובה למניעתה.
למרות איומי המשטר המערבי למנוע מאיראן להגיב ישירות, הוא מתמודד כעת עם האירוע המכונן להכיל את השלכותיו על ידי מניעת "ישראל" מלבצע תגובה צבאית ועצירת הסלמה של התגובות ההדדיות מחשש לגלישה לעבר אזור מרכזי. מלחמה שגבולותיה אינם ידועים והתרחבותה כלפי העולם, והיא נמצאת כעת במצב חוקר על מסגרת אזורית שמרסנת התקדמות הגנתית נוספת על ידי ציר ההתנגדות, הממלא תפקיד של קופה במאבק על עתיד המלחמה. מערכת בינלאומית.
נראה ברור שהוא החל להבין את מגבלות האפשרויות שלו להשיג הישג צבאי בעזה ובשאר זירות ההתנגדות במערב אסיה, וששיא שאיפותיו הגיע לקיצו, ועליו להתמודד עם מציאות חדשה על מנת לצמצם הפסדים, על ידי יציאה להפוגה ארוכה מאוד המבטיחה יציבות באזור סכסוכים בין ופנימיים, והצלחתה בכך תלויה בהכרה במרכזיותם של כוחות ההתנגדות בעיצוב עתידו של המערב. אזור אסיה.
נור ניוז