המנהרה התקשורתית של חמאס מלב עזה לעומק דעת הקהל העולמית

נור ניוז- קבוצת תרבות: לא חלף יותר משבוע מאז המלחמה העקובה מדם בין המשטר הישראלי לתושבי עזה, לפני 6 חודשים. 6 חודשים הם בין התקופות המרות ביותר בכל ההיסטוריה של העולם המודרני, והיו עדים לסדרה חדשה של מעשי אלימות והרג של אזרחים. מה שקרה במהלך ששת החודשים הללו היה עקירתם של כמעט שני מיליון אזרחים פלסטינים, טבח של יותר מ-32,000 בני אדם ופציעתם של 100,000 מחסרי ההגנה של רצועת עזה. חלק גדול מהמספרים הנוראים הללו הם נשים, ילדים וקשישים. בהתחשב בכך, מוצדק ותקף לחלוטין להשתמש במונח "טרגדיה אנושית" כדי לתאר את המתרחש בעזה.

  כעת הקהילה הבינלאומית מכירה היטב את המימדים הנוראיים של הטרגדיה הזו, ולמרות רצונם של פוליטיקאים שוחרי מלחמה ואנטי אמת, רחובות הערים הגדולות בעולם, מהמזרח הרחוק של אסיה ועד לחופי מערב אירופה. מהערים הגדולות של הצפון הרחוק של אמריקה ועד לדרום הרחוק, הפכו להתנחלויות.אסיה היא זירת התרגשות והתלהבות להזדהות עם המדוכאים בעזה ולגנות את האנסים הציונים האכזריים.

התקשורת, הגשר השני למלחמה

החמלה והדיאלוג האנושי הזה היו תוצאה של הארה תקשורתית ברמות שונות. התקשורת פעלה לצד סבלם של העקורים והנרדפים והייתה מספרים יעילים של הטרגדיה בעזה. למעשה, הסכר השני של מלחמה זו היה הזירה התקשורתית. למרות שחלק מ"מדיה העל" בתחרות החדשות נקטו בתחבולות ובטכניקות תקשורת המורכבות ביותר כדי לשנות את עמדת המדכא והמדוכא, המציאות של קרקע הרחוב ברחבי העולם הראתה שעם הופעתה של "התקשורת גבר", אין יותר "מניפולציה" של המציאות, ו"הנדסת דעת קהל" היא פרויקט לא קל.

אזרחים חסרי מדים וחובבים, עם המצלמות הניידות הלא מקצועיות שלהם, יצרו גדוד של חיילי מלחמה תקשורתיים המסוגלים לשנות את גורל הכיכר. בנוסף ל"מקצועני התקשורת" שמילאו תפקיד שאין שני לו בהעברת האמת, "תקשורת העל" כמו אל-ג'זירה ואל-מיאדין ניצחו את מתחריהן במלחמת הנרטיבים, והציגו לעולם תמונות דוקומנטריות של שדה הקרב כולו.

התוצאה של מלחמת תקשורת זו הייתה, כמובן, מות הקדושים של 136 עיתונאים ופעילי תקשורת מבסיסי תקשורת שונים. מסיבה זו, בנוסף למלחמה הצבאית, יש צורך לדבר על שדה הקרב התקשורתי או הסכר השני של המלחמה במלחמת עזה, ובנוסף למפות של פעולות צבאיות יש לחשוף גם מפות של פעולות תקשורתיות.

מתח, עימות ומלחמה הם ברכה מקצועית לתקשורת! ידוע בקרב אנשי חדשות שקונפליקט הוא ה"אדרנלין" התקשורתי שמעלה ריגוש ודופק. ככל שרמת הקונפליקט והקונפליקט גבוהה יותר, כך הרגשות גבוהים יותר. מסיבה זו, לתקשורת הרשמית יש אינטרס מקצועי בנשמת מלחמה, סכסוך ומתיחות. התקשורת הופכת את המלחמה לבידור ובלב הבידור הזה היא מכילה את ה"מסרים" הרצויים ומעוררת השראה בקהל.

מצד שני, תנאי מלחמה ומלחמה לא רק מגבירים את "היצע" החדשות, אלא גם מגבירים את "הביקוש" לחדשות. נאמר שמלחמת המפרץ הפרסי הגדילה את הקהל של CNN פי 10. בהתחשב בשתי העובדות החשובות הללו, ברגע שאש המלחמה בעזה התלקחה, כל כלי התקשורת עצרו את סוסיהם כדי למצוא את המקום הטוב והטוב ביותר לרכז את הנרטיב שלהם בתחום המתוקשר הזה.

הקונפליקט בין "אנשי תקשורת" ל"היפרמדיה"

התקשורת בהשפעת הציונות הציגה כמובן את חבילות החדשות והניתוחים שלה על הרג תושבי עזה בצורת ייצוג של "המלחמה בטרור", אבל כלי-העל הללו לא פינו מקום ל- "אנשי תקשורת". בחשבונות שלהם. מספר גדול של חדשות ותדמית פופולריות ולא מקצועיות השתלטו על הרשתות החברתיות והמרחב הווירטואלי והכפישו את ייצוגי ההיפרמדיה הפרו-ישראליים. כלי תקשורת גדולים כמו אל-ג'זירה, אל-מיאדין ואפילו CNN ובמקרים מסוימים ה-BBC לא הצליחו לנצל את הקיבולת של מהדורות חדשות וסרטונים לא מקצועיים אלה.

התוצאה של המרדף התקשורתי הזה הייתה המודעות של אזרחי העולם לעובדות המלחמה בעזה ולאלימות העקובה מדם שנוהג המשטר הישראלי. נכון שבמהלך המלחמה בת ששת החודשים בין ישראל לעזה, "הנרטיב הראשון" הגיע מאל ג'זירה, אבל ראוי לציין שהכוחות הפלסטינים התומכים בחמאס הצליחו מאוד בארגון ואיסוף נתוני חדשות ווידאו מעזה. . הם הצליחו לפרסם אותו ישירות ברשתות המדיה החברתיות מחד גיסא, ומאידך גיסא, על ידי שליחת הנתונים הללו לכלי תקשורת גדולים כמו אל-ג'זירה, אל-מיאדין וסוכנויות חדשות אחרות, ובעקיפין לספק להם מסמכים דוקומנטריים המזינים את החדשות. מאמינים שגיבורי מלחמת התקשורת בעזה, עד כה, הם אנשי התקשורת שאמרו את האמת ישירות או באמצעות עדכוני סופר-מדיה.

המודיעין הפלסטיני באסטרטגיה תקשורתית

אסטרטגיה פלסטינית חכמה הצליחה להשתמש ב"טכנולוגיית מדיה" כמוצר מערבי. אולי היוצרים האירופים והאמריקאים של הטכנולוגיה הזו חשבו על הרעיון שעל ידי המצאת טריקים וכישורים כאלה, הם יוכלו להמשיך את הדומיננטיות הכלכלית והפוליטית שלהם הפעם ברמת המוח של אזרחי מדינות אחרות. במלחמתו התקשורתית, חמאס ניצל את אותה טכנולוגיה, החרים אותה לטובתו והשתמש בה לטובת תושבי עזה באמצעות הנדסה לאחור.

הנקודה החשובה הנוספת היא שחמאס ומתכנני התקשורת שלו זיהו את מיצר אהוד בחזית המתחרה ובאמצעות קיצור דרך לא ידוע גררו את המלחמה לעורף החזית והבעירו את דעת הקהל העולמית, בעיקר המדינות התומכות. ישראל. במשך מספר חודשים, במסגרת אסטרטגיה זו, ערים מרכזיות במדינות הנחשבות באופן מסורתי לתומכות אסטרטגיות של תל אביב הפכו לזירת הפגנות נרגשות נגד מדיניות התמיכה של מדינות אלו בישראל. נראה שחמאס הצליח, בטריק החכם הזה, לחפור את אחת המנהרות המסתוריות והאטומות שלו בעולמם הנפשי של תושבי העולם, ולהעביר את תדמית האלימות הציונית האכזרית לדעת הקהל העולמית דרך המנהרות הוירטואליות הללו.

מטבע הדברים, האסטרטגיה התקשורתית של הפלסטינים נושאת לקח חשוב מאוד זה, במיוחד עבורנו האיראנים, שהוא שאין לוותר על חידושים טכנולוגיים על ידי מדיניות מצומצמת המבוססת על איפוק והגבלות. כלים ופלטפורמות טכנולוגיות כמו טלגרם, אינסטגרם ורשתות חלל וירטואליות אחרות יכולות להיות מאוד אפקטיביות, בתנאי שהן מונעות על ידי הפקת תוכן מושכלת וממוקדת. לתקשורת יש לא רק פונקציה הגנתית. זה יכול להיות פוגעני ומשפיל באופיו.

המאמץ ההומניטרי שעשתה התקשורת הפלסטינית, והרצינות והאינטליגנציה של התקשורת ברצועת עזה, הראו שהשקעה בהפקת תוכן משמעותי יכולה לשנות את גורל המלחמה.