החלשת מערכת המשפט: בנק ישראל מעלה את רמת הסיכונים למערכת הפיננסית

היום, רביעי, העלה בנק ישראל את הערכת רמת הסיכונים ליציבות המערכת הפיננסית בישראל עקב השפעות מקרו-כלכליות, מ"בינוני-נמוך" עד כה ל"בינוני-גבוה".

כלכלני בנק ישראל שבו והדגישו, באמצעות דו"ח היציבות הפיננסית לששת החודשים הראשונים של השנה, כי צעדי הממשלה הנוגעים להחלשת מערכת המשפט הם המקור העיקרי לסכנה ליציבות הפיננסית בישראל ולהיחלשות המשק.

בנק ישראל הצביע על שני גורמים שהשפיעו במיוחד על המערכת הפיננסית: הראשון הוא המשך העלאת הריבית והצמיחה האיטית בישראל ובעולם; השני הוא ההשלכות של התוכנית השיפוטית של הממשלה, בעיקר בכל הנוגע לביצועים הכלכליים.

הדו"ח הזהיר כי הסלמה של שני גורמים אלו, קרי האינטרס והתוכנית השיפוטית, תהווה אתגר למערכת הפיננסית בטווח הבינוני.

דו"ח בנק ישראל הגיע למסקנה כי המצב הכלכלי טוב עד כה. בסיכומו נכתב כי "ההתפתחויות הכוללות במחצית הראשונה של שנת 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, והביצועים התקינים של התשתית הפיננסית, תרמו זֶה."

הדו"ח הוסיף כי קיימות "כריות בטיחות" למשפחות וחברות, במיוחד בשל תרומות במהלך מגיפת הקורונה ובזכות ביצועים כספיים בתקופה זו, שהגדילו את כמות הכסף במתקנים הכלכליים.

עם זאת, דו"ח בנק ישראל מראה בבירור כי הצעדים לחקיקה של התוכנית להחלשת מערכת המשפט פגעו במשק הישראלי.

הדו"ח ציין כי "אי הוודאות לגבי שינויי חקיקה העלתה את פרמיית הסיכון על המתקנים הכלכליים ולוותה בירידה בשער החליפין (עבור השקל), שהובילה לעליית האינפלציה, הורדת מחירי המניות והגברת התנודתיות במטבע החוץ שווקים פיננסיים."

מהדוח עולה כי השפעת החקיקה השיפוטית על המשק הייתה משמעותית במחצית הראשונה של השנה, ועוצמתה השתנתה בהתאם להתקדמות החקיקה. הוא הוסיף, "מאז תחילת 2023, למרות הזעזועים העולמיים (הכלכליים), האלמנט המקומי הוא החשוב ביותר בהסבר ההתפתחויות השליליות בשווקים המקומיים השונים".

על פי הדיווח, החל מהמחצית השנייה של שנת 2022 החלה התאוששות בגיוס כספים לחברות הייטק ברחבי העולם, כאשר מגמת הירידה בתחום זה בישראל נותרה בעינה.

הדו"ח הוסיף כי החשש המרכזי מהתוכנית להחלשת מערכת המשפט הוא השלכותיה בטווח הבינוני והארוך, והזהיר כי התוכנית עלולה להביא להאטה בצמיחה, ירידה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק, ירידה ב-. היכולת למשוך השקעות זרות, עלויות גבוהות יותר של חוב ציבורי ופגיעה אפשרית ביציבות המערכת הפיננסית.

במקביל, ובעיקר על רקע עליית הריבית, צפו בדו"ח בנק ישראל ירידה ביכולתם של חייבים בישראל, משקי בית וחברות, להחזיר הלוואות, אם כי יכולת זו עדיין איתנה כיום. קושי זה יורגש בעיקר על ידי עסקים קטנים ובינוניים וחברות בענפי הבנייה והנדל"ן.