בעקבות עיד אל-אדחא, הקורבנות של העם הפלסטיני הוגדלו לנוכח התוקפנות של הכיבוש הגזעני הגרוע ביותר על פני הבריאה כיום, כך שהנוער, הילדים והמשפחות עימתו אותם עם אמצעי ההגנה המקומיים העומד לרשותם, להתעמת עם האחרון שהמוח הרע ייצר מנשק קטלני שהורג אנשים, אבנים, עצים ופירות, אז אל תעזוב או עוזב היא משאירה רק את השנאה שלה השולטת בכל לבנה, בית, שדה ומטע.
ועקבנו אחר עליית הקדושים עם פגיעות ישירות בראש מאויב בוגד, פחדן, שחשש מנוכחות הפלסטינים על אדמתם גם אם הם בני גיל השושנים, שכן חלקם לא הגיעו לגיל עשרים שנה. בגיל, אבל הם אגרו כבוד וגאווה בנפשם ובנפשם במשך מאות שנים, ומתוך מאבקם של הערבים החופשיים לחופש ועצמאות, ותמכו בבעלי כוח קיצוני שאינם חוששים מאשמת המאשים באלוהים.
ושמחים ככל שאנו באומץ לבם וביציבותם, עד כמה שאנו מתייאשים מחברה שקוראת לעצמה בינלאומית ואנושית, וקרובה יותר לחוק הג'ונגל, מביעה את תמיכתה במי שהורגים ושופכים דם ומחבלים. עם בטחון משפחות, ילדים ונשים בתואנה של חיפוש אחר בטחון שהוא לעולם לא ימצא, כי הפחד שלו נובע מהמודעות העמוקה שלו לכיעור הפשע שלו.ווודאותו שעם שמקריב את כל הקורבנות הללו ועם כל האומץ הזה לא יורשה להישאר על הארץ הזאת, ושגורלו של הכובש המוזר נדון לכישלון, בושה וחרפה.
למרות שהסיסמה "אחדות הריבועים" חיממה את ליבנו מאז השקתה ויישומה על ידי המאמינים בחשיבותה, אנו חשים ש"אחדות הריבועים" זקוקה לעבודה והיערכות פנימית וחיצונית על מנת שתישא פרי אין ספק שהאויב פועל, מאז שכבש את הארץ הזאת, לזרוע פילוג וסכסוכים בין אחים למעוניינים בסילוקה, אין ספק שאיחוד מאמצים הוא המזור המרפא שמכפיל את יעילות הרפואה. מקצר את תקופת ההחלמה ומחזיר את הבריאות המלאה.
אבל הרמה הזו, גדולה ככל שתהיה, זקוקה לאחדות של זירות אחרות שיחזקו אותה, יפלו את הסבל שלה ויקצרו חלק מהצורך להקריב נוער מאמין כדי להוכיח שאנחנו כאן, ושלא נגיע לעולם. לאפשר להם לעבור אלא על גופנו הטהור מדוע על האם הפלסטינית להקריב את היקר של ילדיה כשאחרים יכולים לחסוך ממנה זאת, ולשמר את מאגר ההתנגדות האנושית על ידי נקיטת עמדה נכונה ונועזת?
במשך שבוע אנו עוקבים אחר יציבותם האגדית של גיבורי ג'נין, שהפכו בכיבוש השנאה לפליטים על אדמתם, ולכן ניצלו את הטרגדיה ככלי לדחיית השפלה והשפלה, ולהוכחת קיומם. ולהמשיך להגן על זכויותיהם בארץ הזאת שהם ירשו מאבותיהם וסביהם, ואהבו את אדמתה, שמים ועצים, והחליטו להקריב אותה בדמם הטהור.
במשך שבוע אנו מקיימים שתיקה עולמית מתועבת ומבישה למי שאמינותם נפלה בפעם האלף כאשר הם ממציאים מטרות שערוריות כדי להגן עליהם, ומפנים עורף למטרה האנושית הטהורה, המכובדת והנאצלת ביותר אי אפשר לכבד את מי שלא תומך ועומד בה.
כבר שבוע אנחנו עוקבים אחרי מחנה ג'נין כאילו היה בכוכב אחר בעידן התקשורת המהירה והמדיה החברתית, ומי שתומכים בכיבוש, הרג והרס מחרישים את אוזניהם לזעקת האמת, ומפנים את ראשם מהסצנה המרכזית שבוחנת את אנושיותם, כנותם ואמינותם.
במשך שבוע תהינו האם בוצע טבח בסדר גודל כזה נגד בני לאומים הטוענים לדמוקרטיה וזכויות אדם, מה היה קורה בעולם, ומה יהיה הנרטיב שהיינו קוראים וצופים בו עלוני חדשות בינלאומיים? מה המשמעות האמיתית של לזלזל בחייהם של עשרות פלסטינים, בכאבם של מאות פצועים, ואפילו לא להוציא גינוי תקשורתי למבצעי הטבח הזה?
או שמא זו לא אותה גזענות שמאמינה שחייהם של אחדים חשובים יותר מחייהם של אחרים, ושיש חיים יקרים על פני האדמה הזו שהעולם יקום ולא יעצור אם יקרה לו משהו רע, בעוד אפשר להתעלם מחייהם של רבים אחרים מכיוון שהם אינם שייכים לאותו פלג שהציב את עצמו בעמדה גבוהה יותר מאחרים.
בנוסף לכאב האובדן והמות, ולכאב הפצועים, הלקח שאנו מפיקים הוא הצורך באחדות בזירות, לא רק בפלסטין, אלא גם באזור ובעולם. אחדות הגורל הערבי, כפי שהביע בישוף ההתנגדות עטאללה חנה, ואחדות האנשים המאמינים באנושיות האדם, ואחדות האנושות הזו וערכה הדומה בכל חלק של כדור הארץ ולכל קבוצה של אֲנָשִׁים.
מה שיכול היה לתמוך במחנה ג'נין ובגיבורי מחנה ג'נין המגינים בקורבנותיהם הנדיבות למען הערבים והאנושות האנושית בכל מקום, הוא שהכיכרות העממיות נדלקות בסולידריות איתם, ושננקטים צעדים ברמת הממשלות. שמלמדים את מבצעי הפשעים הללו לקח שהם ישלמו את המחיר על הפשעים שלהם, ושפשעים אלה אינם יכולים לעבור ללא מחיר.
עם כל הנחישות והלהט של גיבורי מחנה ג'נין, אנשי ג'נין והעם הפלסטיני, הזירות האחרות חייבות להשתלב איתם, ועל האויב ומי שתומכים בו לדעת שהעם הפלסטיני לא לבד. , ושהם לא יכולים להפעיל תוקפנות ולסגת מבלי לשלם מחיר כבד, בנוסף למחירים שעלו להם לוחמי ההתנגדות. האנשים החופשיים בג'נין, "תל אביב" וקלקיליה חייבים לשלם מחיר עבור כל המעוניינים בכך. האנושות האנושית, ואשר מסרבים בתוקף לבצע מעשי טבח נגד אלה שמגנים על אדמתם, ההיסטוריה והזכויות הלגיטימיות שלהם, שנקבעות בכל החוקים השמיימיים ומעשה ידי אדם.
אחדות הזירות האמיתיות היא אחדות הזירות האנושיות, והדאגה האמיתית לחיי אדם שה' העניק לנו, שאין לאף תוקפן או גזלן זכות להרוס בברבריות של נשקו, את עליבות תוכניותיו. , והגזענות של אמונותיו אין ספק שאחדות הזירות בפלסטין חשובה ומכריעה, שכן פעולות עולות לרמת המילים, בכל אירוע וללא המתנה, מכיוון שתוכניות האויב חוזרות ונשנות. אבל האחדות של הזירה הערבית, האזורית והבינלאומית חשובה ביותר, לתמוך בעם הזה ובעמנו בגולן, בכפר ע'ג'ר ובכפר שובא ובכל סנטימטר שנופל בחטא הכיבוש המתועב הזה.
אחדות הזירות הכרחית בעידן זה שבו המעצמות החופשיות בעולם, והכוחות השואפים לשחרור, מתאחדים כדי לנער מעל כתפיהם את המורשת הקולוניאלית ה"קולוניאלית" המערבית השונאת, ולבנות דרך חיים מבוסס באמת על כבוד לשוני, ועל הכרה בהשתייכותם של אנשים לתרבויות ואמונות שונות, המאוחדות על ידי כבוד לאנושות האנושית.וזכותו לחיים חופשיים ומכובדים, וגם שוויון בין מדינות בכבוד, בין אם הן קטנות או גדולים, עשירים או עניים, למרות השפות והצבעים השונים שלהם.
אין ספק שעמידתה האיתנה של ג'נין תגביר את סבלם של הפלסטינים בסבבים הקרובים, אך היא חייבת להגביר את המודעות והאמונה של אחרים באחדות הגורל, ושהמגנים על זכויותיהם לחיים בג'נין באמת מגנים על זכותם של כל אדם בעולם לחיות בחופשיות ובכבוד על אדמתו, ולדחות את הכיבוש תוקפנות, השפלה והשפלה, ושכל המאמינים בצדק, חופש, דמוקרטיה אמיתית ושוויון כבוד בין בני הבריאה עומדים איתו בדרכו. נָתִיב.
נור ניוז