ביום ראשון אמר נאים במכתב מחאה ששלח למספר רשויות בריטיות על החוק: "תהליך החרם הוא אחד הכלים החשובים ביותר של מאבק עממי ואזרחי שמטרתו ללחוץ על" המשטר הישראלי "לציית לחוק הבינלאומי ולכבד את זכויות העם הפלסטיני, על ידי הפסקת העיסוק בו, החרמת חברותו והחרמת מוסדות הספורט, התרבות והאקדמיה הישראליים, ולאחר מכן משיכת השקעות והטלת סנקציות, במטרה לאלץ את הישות להפסיק את ההפרות שלה נגד הפלסטינים.
הוא ציין כי חמאס מבין כי האסטרטגיה של "המשטר הישראלי" בפרויקט שלו של כיבוש וקולוניזציה-התיישבות של פלסטין; מבוסס על ביזה וניצול של השטח הגדול ביותר האפשרי של אדמה פלסטינית, יחד עם טיהור אתני הדרגתי של המספר הגדול ביותר האפשרי של פלסטינים.
נעים אמר, "אנו רואים, בכל הנוגע להחרמה והחרמת קרקעות פלסטיניות, ש'המשטר הישראלי' מיישם חוקי תכנון ובינוי וצווים צבאיים מפלים כדי להצדיק החרמה אגרסיבית של קרקעות למטרות הרחבת התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות. אזורי אימונים צבאיים".
הוא ציין כי באזור מספר יטא בנפת חברון עומדים בפני כ-1,200 תושבים מקומיים סיכונים מיידיים של פינוי ועקירה בכפייה, מה שמעיד כי צעד זה מהווה את העקירה הגדולה ביותר של פלסטינים מאז 1967, ותהליך זה מגיע לכדי רמת ההעברה הכפויה שהוא אחד השלבים הגרועים ביותר של האפרטהייד אפרטהייד הוא הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי נעים ציין כי המשך ההתרחבות של התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות הובילה להריסת מבנים בבעלות פלסטינית ולעקירת האוכלוסייה הפלסטינית, למרות החלטת מועצת הביטחון מס' 2334 הגינתה נוהגים כאלה, וציין כי לאחר כל השנים הללו של סבל, ולאחר מכן לאחר מכן העם הפלסטיני השיג הוא התקדם מוחשית בכלי המאבק שלו, והוא גילה שמדינות מסוימות שוללות את זכויותיו, כאילו אומרות לו שהן עומדות לצד הכלי של דיכוי גזעני וכיבוש פלילי. הוא הדגיש כי העם הפלסטיני הוא בעל הזכות ההיסטורית על אדמתו ויכולותיו, ולכן היה צורך שבריטניה ומדינות אחרות יתמכו בהם בהעמדה לדין של המנהיגים המדיניים, הביטחוניים והצבאיים של הכיבוש והמתנחלים בפני בתי המשפט של המדינות החתומות על אמנת זכויות האדם, המשפט ההומניטארי הבינלאומי, חוק ז'נבה ואמנת רומא שהקימה את בית הדין הפלילי, היא סברה באמנה שלה שההסדר הוא פשע מלחמה.
בתזכירו גינה נעים את נקטת הממלכה המאוחדת בצעדים העלולים להפוך את תנועת החרם לבלתי חוקית, שימנעו ממוסדות וגופים ציבוריים להתמודד עם כל אדם או ישות הקוראים לבידוד כלכלי של ישות הכיבוש ולחייב אותה באחריות חשש מההשלכות של אימוץ חוק זה על המחויבות כביכול של בריטניה למערכת הוא סבר כי חקיקה זו היא סימן נוסף לנטישתה של בריטניה מאחריותה ההיסטורית ותפקידה הישיר במצוקת העם הפלסטיני נעים הדגיש כי כל חוק שיוביל למניעת חרם על הישות הכובשת בבריטניה מייצג עלבון לחופש הביטוי ושלילת הזכות לתמוך בפלסטין, ומוביל להגבלת כלי חשוב ועיקרי בפעילות השלווה של מי שמזדהים עם העם הפלסטיני, מזהיר כי הדבר מספק כיסוי לישות של פטור מעונש, ומעודד הפרות נוספות של החוק הבינלאומי, כולל תפיסת קרקעות בכוח, וניצול משאבים פלסטינים נוספים לטובת חיזוק מוסדות ההתנחלויות וגיבוש הכיבוש משטר האפרטהייד נעים קרא למוסדות החופשיים והסולידריות ולזכויות האדם הבריטים לפעול לדחיית החוק, ולא להיכנע לכל מה שיכול להחרים את זכותם להביע את דעתם ותמיכתם בכל המדוכאים בעולם, ולא לדאוג ל- טוענים כי החרם מוביל ל"מתחים חברתיים", ומגיע לבעליו כדי לקבל תווית "אנטישמיות".
נור ניוז