רשויות הכיבוש ממשיכות להטיל מעצר בית על האסירה והעיתונאית המשוחררת, לאמה גוש, זה החודש התשיעי ברציפות, בבית משפחתה בשכונת שייח' ג'ראח.
כוחות הכיבוש עצרו את העיתונאית, לאמה גוש, ב-4 בספטמבר 2022, מבית משפחתה, השוכן בשכונת שייח' ג'ראח במהלך המעצר החרימה מודיעין הכיבוש את מחשבה האישי לאחר מסע חיפושים והתעללות בבית משפחתה.
רשויות הכיבוש העבירו את גוש למרכז החקירות אל-מסקוביה בירושלים הכבושה, כדי להתחיל את סבב החקירה ביום הראשון, שנמשך 8 שעות. במהלך החקירה השתמשו חוקרי מודיעין בהפחדה, וחלקם מילאו תפקיד של "חברה", בניסיון לאשר את ההאשמות נגדה.
עיסוק מתמשך בעבודה עיתונאית
במהלך החקירה האשים מודיעין הכיבוש את העיתונאית לאמה גוש בהאשמות הקשורות לפעילותה העיתונאית ולפרסומיה בפלטפורמות המדיה החברתית. גוש מספרת כי חווית המעצר הייתה קשה בהתחלה, והיא עמדה בפני סתירה בין הכחשת האישומים נגדה או הגנה על זכותה לביטוי ולעיתונאות.
באותו הקשר שוקלים רשויות הכיבוש פרסום ברשתות חברתיות ועבודה עיתונאית בהקשר של "הסתה" של העניין הפלסטיני תקופת המאסר בגין "הסתה" יכולה לנוע בין 6 חודשים ל-5 שנים.
גוש הוסיף, "קיבלתי ייעוץ מעורך הדין במהלך החקירה, אך אין מנגנון של העיתונאי לטפל בנושאים שלו הקשורים לחופש הביטוי במהלך החקירה", ואישר כי העיתונאי הפלסטיני צפוי למעצר בכל עת , על סמך עבודתו העיתונאית.
היא ציינה כי המעצר התרחש לעיני שני ילדיה, כרמ"ל וקאיס, מה שגרם להם להלם ולחרדת פרידה, והוסיפה: "באותו רגע ביקשתי משירותי המודיעין להיפרד מהילד שלי. אמרתי להם. שאעדר לזמן קצר".
ראוי לציין כי העיתונאית לאמה גוש חוותה בעבר מעצר, מה שהקל עליה להכיר את מהלך החקירה ומנגנון ההתמודדות עם מודיעין הכיבוש, שכן הכיבוש העמיד אותה פעמיים בחקירה. חווית המעצר הייתה קשורה לעבודתה בקרן אליה ירושלים.
בהקשר זה אמר גוש: "הכנתי תוכנית הקשורה לאסירים פלסטינים, אבל בצורה אינטראקטיבית עם הרחוב הפלסטיני בתוך קרן אליה לפני שהכיבוש סגר אותו וסיווג אותו ברשימת ה"טרור". שוחררתי. בתנאי מעצר בית למשך 5 ימים ותשלום קנס בסך 5,000 ש"ח".
בידוד בכלא השרון
שלטונות הכיבוש העבירו את גוש לכלא השרון למשך 10 ימים, בתא בתוך מדור מיוחד לאסירים אזרחיים, מה שחשף אותה ללחצים מצד האסירים, שהמשיכו לצעוק ולדבר מגונה. בהקשר זה הוסיפה על התנאים בכלא השרון והתא בו נשארה מבודדת: "הייתי בתא תחת אבטחה ומעקב קפדניים ובתוכו היו שלוש מצלמות, אחת מהן הופנתה לשירותים ולמקלחת. , ושניים הופנו לכיוון המיטה, בעוד מחלון התא נשקף חצר הכלא, מה שגרם לי לדאגה לאסירים אזרחיים".
במהלך העברתה לכלא השרון הוחלפה גוש למדיניות החיפושים בחשוף, כדבריה: "במהלך החיפוש בחשוף אין לך זכות להחזיק בגופך ואין פרטיות. השלב הזה מאוד מזיק".
כלא דיימון "סוריאליסטי וחלום"
לאחר 10 ימי בידוד של העיתונאית לאמה גוש בכלא השרון, העבירו אותה רשויות הכיבוש לכלא דיימון עבור אסירות פלסטיניות, בזמן שהיא ממתינה לדיון בבית המשפט. גוש תיארה את הסצנה כ"סוריאליסטית וחלום", כאשר את פניה קיבלו האסירות שחיכו לה והכינו לה מראש בגדים ואספקה אישית.
גוש סיפר: "כשהגעתי לכלא, האסיר, שורוק דווייאט, הכין לי צלחת אוכל, ואילו האסיר, ישראא ג'עביס, הלביש לי צמיד בצבעי דגל פלסטין".
היא הוסיפה: "לאחר קבלת הפנים ישבתי עם האסירות, ותדרכתי אותן על התנאים והחדשות מחוץ לכלא במקביל ניסיתי להעלות את המורל שלהן, דווקא את המורל של האסיר, ישרעא ג'א' אבי. אמרתי לה: את מקרה חריג, ואת נוכחת בתודעה ובזיכרון של אנשים כל הזמן, והיא ענתה לי: מה?" התועלת, אם כן, היא כאן, ולא עם הבן שלי, והיא אינו מטופל."
היא ציינה כי במהלך קבלת הפנים החברתית חשה שהאסירות ממתינות לעסקת חליפין לשחרורן.
והוסיפה, "הרגשתי עצוב לאחר שהגיעה החלטת השחרור באותו יום שהגעתי לכלא דאמון, כי הפכתי לתוך העולם שאני מחפשת וכותבת עליו. סיפרתי לאסירה, מרה בקיר, נציגת אסירות, לבקש מהמשפחה שלי לדחות את תשלום הערבות לפחות ביום אחד, כדי שאוכל להישאר איתן לילה אחד."
חוקר בתוך משפחות
לפני מעצרה הייתה העיתונאית לאמה גוש סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי ישראל באוניברסיטת בירזייט, והשלימה את הדרישות לקבלת תואר "תזה" בכותרת מנהרת הגלבוע, "מנהרת החופש".
למרות שהכיבוש ניסה לבודד את גוש מהעולם, מעצרה יצר לה קרקע פורייה להכיר את מבנה הכלא. באותו הקשר אמר גוש: "חייתי כל רגע במהלך המעצר, מודע לפרטים ההנדסיים והאדריכליים של הכלא, שנתנו לי כוח להמשיך בהצעת עבודת התזה שלי לתואר שני".
היא הוסיפה: לאחר שחרורי מהכלא, עיבדתי מחדש את הצעת התזה מאפס, ושלחתי אותה לוועדה האקדמית, לאחר שרשויות הכיבוש החרימו את המחשב האישי שלי, שהכיל את לימודיי באוניברסיטה. כל דקה עבורי היא התנגדות בכל החזיתות. אמשיך לצעוד בדרך הנראית לי, למרות הלא נודע".
למרות ההגבלות שהטיל עליה הכיבוש במסגרת תנאי שחרורה, המיוצגים בבידוד חברתי באמצעות "מעצר בית" ומונעים ממנה שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, היא הקדישה זמן לחקר הסוגיות שהתמודדה איתה במהלך ואחרי מעצרה, כגון מחקר ותיעוד מקרי המעצר המיוצגים על ידי מצב ה"מאסר". בית" שעמו מתמודד חלק מהאסירים המשוחררים, במיוחד הילדים האסירים, בעיר הכבושה ירושלים.
מעצר בית בשכונת שייח' ג'ראח
האסיר והעיתונאי המשוחרר, לאמה גוש, מספרת על האתגרים והקשיים איתם התמודדה לאחר בידודה באמצעות מעצר בית לאחר שחרורה על תנאי, ומספרת כי הכיבוש שינה את מהלך חייה בכך שגירשה אותה מביתה בשכונת כפר עקב. צפונית לירושלים הכבושה, לבית משפחתה בשכונת שייח' ג'ראח, אשר אוימו בהחרמה ובעקירה לפני שנתיים, להטיל עליה מעצר בית במסגרת תנאי שחרורה, ללא ציון מועד הסיום.
באותו הקשר אמרה לאמה גוש: "חזרתי לבית משפחתי בשכונת שייח ג'ראח כאילו הייתי בת שמונה עשרה עם שני ילדיי, כרמ"ל וקאיס", וציינה כי מהלך חיי המשפחה שלה. השתנתה, והיא נאלצה להעביר את ילדיה לבתי ספר ולסביבה חברתית שונה מזו שהיו רגילים אליו בעיירה כפר מצפון לירושלים הכבושה.
היא הוסיפה: "יש אנשים שחושבים שמעצר בית הוא נחמד ורך, אבל במציאות הכיבוש רוצה ליצור מתח חברתי ומשפחתי בקרב משפחות פלסטיניות, בכך שהוא גורם לאחד ההורים לעקוב אחר בנם, שכפה עליו את ההחלטה הזו". הדגיש כי על האדם להיות מודע לממדים החברתיים והפסיכולוגיים שהכליאה בבית יוצרת אותו כבידוד מהחברה".
בין גבורה לביטול אשליה של הכיבוש "מדינה".
פלטפורמות התקשורת והמדיה החברתית הפיצו סרטון שבו נראה את לאמה גוש במהלך מפגש הניסיון שלה ב-12 בספטמבר בשנה שעברה, וקרא: "אני רוצה את הילדים שלי", שכן הקליפ זכה לתמיכה רחבה ברמה המקומית והבינלאומית, בניסיון להראות הצד האנושי של סוגיית האסירים.
העיתונאית לאמה גוש אומרת בהקשר זה כי יש רושם וסטריאוטיפ של האסיר הפלסטיני שהוא נצלב ללא התחשבות ברגשותיו האנושיים, מה שמעיד על כך שהיא חשה לחץ במהלך ישיבת המשפט שלה, והייתה בהלם מהנוכחות הכבדה של העיתונות .
היא הוסיפה: "לפני ישיבת המשפט העבירו אותי מכלא השרון לירושלים דרך בוסטה ל-12 שעות רצופות, לאחר מכן הוכנסתי לתא ההמתנה של בית המשפט לבד. זה קרה במחזור, ולא היו אספקה אישית. חיכיתי לקיום פגישת המשפט סבלתי בגלל המחסור באספקה אישית לתקופת המחזור, והסוהרים סירבו לספק כל ציוד לטיפול אישי".
המקרה של העיתונאי גוש.. לאן?
רשויות הכיבוש שחררו את העיתונאית והתחקירנית לאמה גוש בתנאי מעצר בית, תוך מניעת תקשורת עם העולם החיצון ותשלום ערבות כספית בסך 80 אלף שקל, השווה ל-22 אלף דולר אמריקאי.
העיתונאי גוש אומר: "מה שקרה לי הוא תקדים היסטורי שמטרתו למנוע מעיתונאים להמשיך בעבודתם בעיר הכבושה ירושלים. הכיבוש מנסה להגביל עיתונאים ירושלמים, מצור עליהם, להחדיר פחד בליבם ולמנוע מהם להמשיך עבודתם העיתונאית".
היא ציינה כי התיק שלה נמשך בבתי המשפט לכיבוש היא הייתה עדה ל-6 משפטים, בעוד הכיבוש מסרב להסיר את ההגבלות שהוטלו עליה.
העיתונאית והתחקירנית לאמה גוש ממשיכה במאבקה, למרות הלא נודע והבידוד בבית משפחתה הממוקם בשכונת שייח' ג'ראח, היא האם שנמנעה מלמלא את תפקידה עם שני ילדיה, קרמל וקאיס.
גוש מחכה לחזור לאחר 9 חודשים לסביבתה החברתית והאקדמית, אך גורל חירותה נותר בידי מודיעין הכיבוש.
נור ניוז