הופעתן של מחאות בכל מדינה היא בעיה טבעית ואחת הזכויות המוכרות במערכות דמוקרטיות.
מחאות נוצרות בדרך כלל בזמנים שבהם אזרחים מרגישים שדרישותיהם אינן משתקפות בערוצים טבעיים לממשלה או, מכל סיבה שהיא, לא ננקטים צעדים יעילים כדי לעמוד בדרישותיהם.
הצטברות של דרישות ללא מענה מובילה לעיתים להיווצרות כעס בקרב אזרחים ואף למחאות אלימות, אשר נצפתה שוב ושוב במדינות שונות.
דוגמה עדכנית היא הפגנות "האפודים הצהובים" בצרפת, שנמשכו יותר משנה והביאו למותם של כ-10 בני אדם, עשרות פצועים ונזק של מיליוני אירו.
בדרך כלל, אם מחאות במדינה מסלימות לאלימות, מובן גם לדרוש את יציאתם של אזרחי מדינות אחרות ממשלותיהן, ומטבע הדברים, מדינות מצווה על אזרחיהן לעזוב את המדינה בהתאם לתנאי הביטחון שנוצרו. התגובה גם נורמלית.
במהלך 24 השעות האחרונות, תחילה הולנד וצרפת, ולאחר מכן גרמניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד ואיטליה ביקשו מאזרחיהן לעזוב את איראן מיד, מבלי לתת הסברים ברורים.
פעולה זו של מספר מדינות אירופה, מהסיבות שיידונו, עוררה שאלות רבות בדעת הקהל בארץ ומחוצה לה.
מה שהופך את ההחלטה האחרונה של מדינות אירופה לייעץ לאזרחיהן לעזוב את איראן לבלתי טבעית ומעט חשדנית הוא שממשלות אלו החזיקו את אזרחיהן באיראן בימים בהם התסיסה גברה מבחינת עוצמה והיקפה, אך כעת, במצב שבו התסיסה יכולה להיחשב מותשת, הם הורו לאזרחים לעזוב את איראן!
ברור שתגובה כזו נושאת סימנים של תהליך התערבותי.
משיכת תשומת לב לעובדה שמרגע תחילת ההפגנות, כלי התקשורת במדינות מסוימות ביקשו להסית מפגינים לבצע מעשי אלימות באמצעות סיקור חדשותי מוטה והגזמה מפתיעה של אירועים מינוריים לפעמים, זה יהיה שימושי מאוד בעת ניתוח הדיווחים האחרונים. החלטה של מדינות אירופה.
תגובתן של מדינות אירופה להפגנות הפנימיות באיראן והשוואתה למקרים דומים במדינות רבות אחרות מעידות בבירור על ההתערבות המתוכננת באירועים האחרונים ומאשרות את העובדה שההפגנות הרגילות באיראן הפכו לאמצעי לשימוש חשוד בסוכנים זרים. ניסיונותיהם להטעות אותו.
נוכחותם הפיזית של כמה גורמים זרים באתר המהומות, למרות היתקלות עם גורמים אלו בהזדמנויות דומות ובשנים קודמות, היא הוכחה לכך שפרויקטים מסוג זה נלקחים ברצינות ובסיכון להיעצר על ידי זרים.
נראה כי שידור הווידויים של מרגלים צרפתים בטלוויזיה הפך לדחף רציני עבור מדינות אירופה אחרות להיות קשובות יותר לתפקיד אזרחיהן בענייניה הפנימיים של איראן.
כעת, עם מתן צו לעזוב אזרחים שונים באירופה לאחר תום המהומות, עולה האפשרות שלאנשים אלו הייתה יחס שונה לאירועים האחרונים, וצו זה ניתן במטרה להגן עליהם, ולכן שהם מחוץ להישג ידם בכל דרך אפשרית.
אמנם, עקב הירידה בהתפרעויות, ניתן לייחס מצבים כאלה לאסטרטגיה של העלאת המורל של הפורעים ומתן מסר כללי על המשך ההתפרעויות, שכמובן לא יושפע מהעירנות של הפורעים. העם האציל של ארצנו.
בהקשר זה, הכנסת על ידי משרד האוצר האמריקני סנקציות חדשות נגד שרים מסוימים מה-13.
נור ניוז