שר החוץ הדני, לארס לוקה רסמוסן, אמר כי ארצו "לא יכולה לחכות לנצח לאישור הכיבוש", והדגיש כי ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, אינה מגלה כל כוונה לשתף פעולה בפתרון שתי מדינות.
הצהרה זו נמסרה על רקע פעילות עממית ופוליטית גוברת בקופנהגן, ותיארה את האירועים בעזה כ"רצח עם" וקראה לסנקציות אירופיות נגד ישראל.
דנמרק דחתה בעבר את ההכרה בפלסטין עד להגעה להסדר מדיני, אך כיום היא נראית קרובה מתמיד לנקוט בצעד זה, אם כי טרם התקבלה החלטה סופית.
דנמרק משתתפת באופן פעיל ביוזמות בינלאומיות כמו הצהרת ניו יורק, שמטרתה להשיג הפסקת אש בעזה, לחזק את האחדות הפלסטינית ולסלול את הדרך לפתרון שתי מדינות.
במקביל, דנמרק מדגישה תנאים ברורים להקמת מדינה פלסטינית, כולל פירוק נשק, דבקות בחוק הבינלאומי ואי כניעה לשליטת חמאס.
שינוי זה מגיע בהקשר רחב יותר של מהלכים אירופיים ובינלאומיים. צרפת מתכוננת לדון בהכרה בפלסטין במהלך העצרת הכללית של האו"ם, בעוד בלגיה, אוסטרליה וקנדה הודיעו על נכונותן לנקוט בצעדים דומים.
מצידה, ממשלת ישראל רואה בצעדים אירופיים אלה "חד-צדדיים", בעוד אנליסטים סבורים כי העלייה בעמדות כאלה משקפת את השפעתה הפוחתת של תל אביב על דעת הקהל, לאור הגינוי הבינלאומי הגובר לפשעיה בעזה והתהליך הפוליטי המדשדש.