בזמן שבמשרדי הממשלה בישראל מתקיימים דיונים קדחתניים במאמץ לצמצם את הגירעון המסחרי מול ארה"ב – ראש הממשלה בנימין נתניהו שב מוושינגטון ללא בשורות. ביקורו המדיני אצל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הסתיים ללא כל הסכמה על הפחתת המכסים בגובה 17% שמוטלים על מוצרים ישראליים. יתרה מכך – הדרישה האמריקאית לבטל את רכש הגומלין הביטחוני בישראל נותרה בעינה, והלחץ על ישראל רק מתגבר.
למרות ההצהרות החגיגיות ערב הביקור, בפועל – לא הושגה כל פריצת דרך. הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל, שזינק לכ־5.3 מיליארד דולר, ממשיך להוות נקודת חיכוך מרכזית. התוצאה: טראמפ אינו מוכן לוותר על הצעד הענישתי – והמשק הישראלי עשוי לשלם את המחיר.
מה נתניהו כן עשה?
בפגישות המדיניות, כך לפי גורמים מדיניים, נתניהו ניסה לשכנע את טראמפ להקל במדיניות הסחר, אך נכשל להעביר מסר ברור או להציג תוכנית פעולה קונקרטית שתיתן מענה לחששות האמריקאים. "האמריקאים לא התרשמו ממסרים כלליים", אמר בכיר במערכת הכלכלית. "הם ציפו לצעדים ממשיים – לא להצהרות".
ובינתיים – תעשיות הביטחון הקטנות עלולות לקרוס
ממשל טראמפ דורש לבטל את רכש הגומלין, שמחייב חברות אמריקאיות להשקיע בישראל כתנאי לעסקאות. מדובר במנגנון שמזרים מדי שנה כ־1.8 מיליארד דולר לתעשיות המקומיות – ובמיוחד לחברות קטנות המהוות שרשרת אספקה חיונית. אם הדרישה תתקבל – מאות חברות ייפגעו, ואלפי עובדים עלולים למצוא עצמם ללא עבודה.
"כל פגיעה ברכש הגומלין היא פגיעה ישירה באקוסיסטם הביטחוני של ישראל", אומר גורם ביטחוני בכיר. "נתניהו נכשל במשימה למנוע את הסכנה הזו – והמדינה עלולה לשלם את המחיר".
תחושת תסכול במערכת הממשלתית
באופן חריג, גורמים מקצועיים לא הסתירו את אכזבתם מהביקור: "הממשלה מתנהלת באיחור ובתגובות – לא ביוזמה. במקום לבוא עם חזון כלכלי שמוכיח שיתוף פעולה ארוך טווח עם ארה"ב, אנחנו מגיבים באילוץ מול אולטימטום אמריקאי".
גם הדרישה האמריקאית לצמצם העדפה של חברות סיניות ואירופיות בפרויקטים תשתיתיים בישראל – נותרה ללא מענה ברור. פרויקטים כמו הרכבת הקלה ממשיכים להעניק עדיפות לספקים לא־אמריקאים, מה שמעמיק את תחושת המורת רוח בוושינגטון.
שורה תחתונה: כישלון דיפלומטי – ועתיד כלכלי מעורפל
הביקור של נתניהו בוושינגטון היה אמור לספק אופק כלכלי חדש מול הממשל האמריקאי. בפועל, ראש הממשלה לא הצליח לשכנע את טראמפ, לא להגן על האינטרסים של הייצוא הישראלי, ולא להבטיח את המשך התמיכה בתעשיות הביטחוניות הקטנות. כעת נותר למשרדי הממשלה לנסות "לכבות את השריפה".