מוקדם יותר השבוע, הביקור הבלתי צפוי של היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות הערביות, שייח' טחנון בן זאיד, בארה"ב ופגישתו עם טראמפ עוררו ספקולציות לגבי הופעתו של שלב חדש בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בעקבות מכתבו של טראמפ לאיראן. אנליסטים רבים ראו בביקור זה השתקפות של החששות העמוקים של מדינות המפרץ הפרסי מהמתח הגואה. מדינות אלה, המארחות בסיסים צבאיים של ארה"ב, יתמודדו עם איומים ישירים במקרה של סכסוך כלשהו.

התפקיד הכפול של איחוד האמירויות הערביות במשבר

איחוד האמירויות הערביות מילאה עד כה תפקיד כפול במשבר הזה. מצד אחד, אנואר גרגאש, שר החוץ לענייני חוץ של איחוד האמירויות, מסר באופן אישי את מכתבו של טראמפ לאיראן, בניסיון לפעול כמתווך. מצד שני, כבעלת ברית אזורית מרכזית של וושינגטון, איחוד האמירויות ממנפת את משאביה הדיפלומטיים כדי למנוע הסלמה נוספת של המשבר.

תגובת איראן: משא ומתן תחת לחץ או התנגדות?

איראן עדיין לא הגיבה רשמית למכתבו של טראמפ והצהירה בגלוי שהיא לא ממהרת לעשות זאת. עבאס אראחצ'י, שר החוץ של איראן, הדגיש כי המכתב מהווה יותר איום מאשר יוזמה דיפלומטית אמיתית, והכריז כי הרפובליקה האסלאמית "מוכנה למלחמה אך אינה מחפשת אותה". לדברי ארגצ'י, השנה הקרובה תהיה "קשה, משמעותית ומורכבת", מה שמצביע על כך שאיראן רואה במועד האחרון של טראמפ לחץ פוליטי ולא הצעה דיפלומטית אמיתית.

תנועות ישראליות ואמריקאיות: מתכוננים לאפשרויות קשות יותר

בנימין נתניהו, שרואה בסיכויים להסכם איראן-ארה"ב קלושים, שיגר משלחת ביטחונית ברמה גבוהה לבית הלבן. המשלחת אמורה להשתתף בפגישה הראשונה של קבוצת הייעוץ האסטרטגית של ארה"ב-ישראל (SCG) מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד. קבוצה זו משמשת כגוף המייעץ הגבוה ביותר לתיאום פעולות נגד איראן. בהתחשב בכך שהמשלחת הישראלית מורכבת בעיקר מגורמי ביטחון וביטחון, חלק מהאנליסטים צופים שייתכן ואפשרויות צבאיות יידונו בפגישה זו.

תימן: שחקן לא צפוי בדינמיקה אזורית

בעוד וושינגטון ותל אביב מנסות ללחוץ על איראן, העימותים של ארה"ב עם תימן נכנסו לשלב חדש. למרות האיומים של טראמפ, כוחות תימן המשיכו במתקפות הטילים והמזל"טים שלהם על מטרות ישראליות. בנוסף, צבא תימן תקף כלי שיט של חיל הים האמריקאי בים האדום ובאוקיינוס ​​ההודי. התפתחויות אלו מצביעות על כך שציר ההתנגדות נותר ללא הרתעה מאיומי ארה"ב וכי כל סכסוך באזור לא יגובל רק לטהראן ולוושינגטון.

כניסה של שחקנים מרכזיים: האם המתות תהפוך לעולמית?

כל סכסוך באזור ימשוך בהכרח מעיחצמות אזוריות ועולמיות כאחד. אם ארה"ב וישראל יבחרו להסלים את המשבר באמצעות מתיחות מוגברת, מעורבותן של רוסיה וסין במשוואה זו הופכת לסבירות גבוהה.

לפני מספר ימים, במהלך פסגה משולשת בבייג'ינג בהשתתפות איראן, מוסקבה ובייג'ין אישרו מחדש את עמדתן המשותפת לתמיכה בזכותה של איראן לשימוש שליו באנרגיה גרעינית. בפגישה הזהירו רוסיה וסין מפני המשך החד-צדדיות של ארה"ב והדגישו את הצורך לשמור על איזון אסטרטגי באזור. עמדה זו מעבירה מסר ברור לוושינגטון ולתל אביב: כל פעולה חד-צדדית נגד איראן עלולה להיות בעלת השלכות הרבה מעבר לאזור.

האם האזור על סף משבר?

אם הדיווחים מהתקשורת האמריקאית על האולטימטום של טראמפ לחודשיים מדויקים, המתיחות במפרץ הפרסי ומחוצה לה הגיעה לנקודה קריטית. איראן סירבה לנהל משא ומתן תחת לחץ, ישראל נערכת לתרחישים אגרסיביים יותר, וארה"ב שוקלת את האפשרויות שלה בתגובה לתגובה הפוטנציאלית של טהראן. בינתיים, רוסיה וסין הבהירו שהן לא יאפשרו לחד-צדדיות של ארה"ב לשבש את היציבות האזורית.

במקביל, ההתפתחויות בתימן סיבכו עוד יותר את המשוואה, עם סימנים לחזית רחבה יותר שמתגלים נגד ארה"ב ובעלות בריתה.

האם המשבר הזה יסלים לסכסוך רחב היקף, או שהצדדים ימצאו פתרון דיפלומטי ברגע האחרון? מה שבטוח, כפי שהצהיר שר החוץ האיראני, עבאס ארגצ'י, הוא שהשנה הקרובה תהיה קשה, משמעותית ומורכבת עבור המזרח התיכון.