לבסוף, שבוע לאחר שדונלד טראמפ הודיע כי ישלח מכתב למנהיג העליון, המכתב נמסר לשר החוץ האיראני סייד עבאס עראקצ'י על ידי אנואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, ביום רביעי אחר הצהריים.
זאת למרות ששר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הודיע לפני יומיים כי קיימות ראיות לכך שארצות הברית העלתה במכתב זה דרישות שחורגות מהנושא הגרעיני האיראני.
הוא הדגיש: "מה שמדאיג הוא שיש אינדיקציות לכך שהאמריקאים רוצים שההסכם החדש הזה יבוא עם תנאים פוליטיים ומתעקשים שיהיה הסדר בר אימות כדי שאיראן לא תתמוך בקבוצות בעיראק, בלבנון, בסוריה ובמקומות אחרים, שלדעתי לא יובילו לשום דבר".
לברוב אמר: "אנו תומכים בחידושה של נוסחה שבאמצעותה ניתן לפתח את ההסכם המקדמי שאושר על ידי מועצת הביטחון". "נראה איך זה ילך".
לברוב אמר הצהרות דומות לאלו שהשמיע קודם לכן אוליאנוב, נציג רוסיה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאמר: "הדרישות הללו אינן מציאותיות ולא ייענו".
שאלות מרכזיות לגבי הודעה זו
התהליך הממושך של שליחת ההודעה, מצד אחד, והצהרותיו של לברוב, מצד שני, מעלים שאלות חשובות, שהתשובות עליהן עשויות להועיל בהסבר המצב הנוכחי:
מהו תוכן ההודעה ובאילו נושאים היא עוסקת?
כיצד ידעה רוסיה את תוכן ההודעה לפני מסירתה לאיראן?
מה היו הסיבות לעיכוב שליחת המכתב במשך כמעט שבוע מדוע לא הובהר העיכוב לאחר שטראמפ הודיע על הכנתו ושליחתו עד ליום רביעי, כאשר אנואר גרגאש מסר את המכתב לאיראן?
מדוע, לאחר שבוע של עיכוב, ההודעה לא נשלחה בערוצים המסורתיים לשליחת מסרים מארה"ב לאיראן ואף לרוסיה, שהייתה אמורה להיות המתווכת, אלא הופקדה איחוד האמירויות על המשימה ברמת שר המדינה, מה שעשוי לשקף את חשיבותו הפחתת של המסר?
תפקידה של רוסיה בתהליך העברת ההודעות
לפי הצהרותיו הקודמות של לברוב, ארה"ב ביקשה מרוסיה לשקול תפקיד תיווך בין טהראן לוושינגטון. רוסיה גם הביעה את תקוותה ונכונותה לפתור את סוגיית הגרעין האירנית באמצעות דיפלומטיה.
מדוע רוסיה סירבה לשלוח את ההודעה?
לכן, נראה הגיוני שארצות הברית תבקש תחילה מרוסיה להעביר את המסר של טראמפ לאיראן. עם זאת, לאור הקשרים ההדוקים בין מוסקבה לטהראן והבנה טובה יותר של רוסיה את עמדותיה של איראן, הקרמלין ראה במסר זה גורם מסבך וסירב להעבירו. זו הסיבה שאמריקה נאלצה לבחור בדרך אחרת לשלוח הודעות, והתמודדה עם אתגרים בהקשר זה.
עתיד המשא ומתן האיראני-אמריקאי
בעוד ארה"ב רודפת מסלול נפרד למשא ומתן עם איראן, הצדדים האחרים להסכם הגרעין - שלוש המעצמות האירופיות, סין ורוסיה - הולכים לקראת שיחות רב-צדדיות. בשבועות האחרונים קיימה איראן מספר סבבים של משא ומתן עם נציגי האיחוד האירופי ושלוש המדינות - בריטניה, גרמניה וצרפת - והודיעה כי השיחות הללו יימשכו.
גם שיחות משולשות בין איראן, רוסיה וסין אמורות להתחיל בבייג'ין ב-13 במרץ. ההתפתחויות הללו מצביעות על כך שכל הצדדים הגדולים להסכם הגרעין - למעט ארצות הברית - נכנסו לתהליך חדש של התייעצויות. מסיבה זו ניתן לטעון כי וושינגטון עומדת בפני שני דרכים שונות במצב הנוכחי: או לדבוק במסגרת הסכם 2015, או להמשיך באסטרטגיית הלחץ המקסימלי שלה ולקבל את הסיכון להסלמה במתיחות.