לאחר נפילת ממשלתו של בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר ומסירת השלטון לאופוזיציה, נכנסה סוריה לשלב חדש ומלא אתגרים, שיכול להיחשב לאחד השלבים החשובים והמורכבים ביותר לאחר תחילת המשבר הפנימי. שהמדינה חווה. כעת, על פי מה שהוכרז בתקשורת האזורית, תהליך הקמת הרכבת ממשלה חדשה עלה על סדר היום, עם תוכניות לקיים את "הועידה הלאומית הסורית" ב-4 וב-5 בינואר בדמשק. שלב שאולי יהיה אחד הקשים בתולדות המדינה הזו מבחינת חלוקת כוח וניהול אינטרסים.

אתגרים פוליטיים: חלוקת כוח והמבנה החדש
תהליך חלוקת הכוח בסוריה יעמוד בפני אתגרים רציניים ביותר בשל מגוון הקבוצות הפוליטיות, האתניות והדתיות והשתתפותן של מדינות אזוריות וחוץ-אזוריות. בוועידה הלאומית הבאה, בנוסף לקביעה כיצד להתחיל בניסוח החוקה החדשה, תיקבע גם המסגרת לממשלת המעבר וכמובן כיצד לחלק את הכוח בין הקבוצות השונות. נוכחותם של נציגים רחבים מכל הקשת של החברה הסורית, לרבות נוער, ארגונים אזרחיים ונציגי קבוצות דתיות, ממחישה את המאמץ הנעשים להפוך את התהליך הזה לכלול, אך ניגודי האינטרסים המובנים בין גורמים פנימיים וחיצוניים יכולים להציג זאת. תהליך עם מכשולים רציניים. .

מנגד, הכרזת פירוק קבוצות חמושות, לרבות חיית תחריר א-שאם, על אף שהיא נחשבת כצעד חשוב להפחתת המתיחות, יישומו נראה קשה בשל הימצאות נשק מפוזר ותפקידם הבולט של החמושים. סיעות. במבנה הכוח.

שבריריות אבטחה וניהול משברים
לאחר נפילת משטר אסד, המצב הביטחוני בסוריה השתפר יחסית למרות איומים רבים. שקט יחסי שרר באזורים שהיו עדים בעבר להתפרעויות נרחבות, אך הפגנות מפוזרות באזורים בעלי הרוב העלאווי מראות שהביטחון נותר שביר. ניהול המגוון הדתי והאתני, יחד עם הסרת חששות ביטחוניים, הוא אחד מסדר העדיפויות של הגוף השולט הסורי החדש.

אף על פי שתפקידן של מדינות אזוריות וחוץ-אזוריות בתמיכה בשליטים החדשים שיחק תפקיד מרכזי בשליטה במצב, תמיכה זו עלולה להפוך לגורם להגברת הלחצים הפוליטיים החיצוניים להשיג חלק בעתיד ולהעצמת האתגר של בניית הסדר במדינה. האזור. סוריה

כלכלה ושיקום: הדרך הקשה של רפורמות
הכלכלה הסורית פושטת הרגל היא תוצאה של שנים של מלחמה וסנקציות, והיא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני ממשלת המעבר. צעדים כמו העלאת ערך הלירה הסורית, הפחתת מכס ובנייה מחדש של רשת החשמל יצרו תקוות לשיפור המצב, אך צעדים אלו ידרשו המשך תמיכה חיצונית יציבה ותנאים מדיניים וביטחוניים הולמים בבית, וכן שיקום היציבות. הציפיות אינן ברורות ומרגיעות.

ביטול שיטת הקיצוב של מוצרי היסוד והעלאת שכר העובדים הוא אות למהלך לקראת רפורמות כלכליות, אך ביסוס והמשך רפורמות אלו במצב שבו המבנה הפוליטי טרם התגבש ורוב הצעדים תלויים בסיוע חוץ הוא ארוך והמשך. דרך מסובכת.

דיפלומטיה ולגיטימציה בינלאומית
הגוף השולט החדש, בראשותו של אחמד אל-שרעא (אלג'ולאני), מנסה להשיג לגיטימציה מקומית ובינלאומית על ידי שינוי מגמות פוליטיות וחברתיות. בין הצעדים שננקטו בכיוון זה התרחקות ממדיניות דתית ומהפכנית, ביטול שירות החובה ונקיטת נימה דיפלומטית.

אך מדינות מערביות ואזוריות רבות עדיין מהססות להכיר בממשלה החדשה על רקע חיית תחריר א-שאם. מדיניות החוץ של השליטים החדשים מתעצבת, תוך התמקדות בהפגת המתיחות עם ישראל וקבלת תמיכת מדינות ערב והמערב, אך בתהליך התארגנות וכניסת גורמים מקומיים וזרים המעוניינים בתחום זה או שינויים אפשריים. בתנאים הביטחוניים והחברתיים בסוריה עלולים לסכן את התהליך הזה.

עתיד לא ברור אך חיוני
סוריה עוברת שלב קריטי, ולהצלחתה או כישלונה עלולות להיות השפעות עמוקות על האזור כולו. תחילתם של תהליכים מדיניים לגיבוש מבנה ממשלתי חדש, למרות האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והבינלאומיים, תחשוף משוואות רבות שטרם התגלו שעיצבו את התנאים החדשים בסוריה. לכן, התנאים הקרובים ישמשו מבחן למדידת יכולתם של השליטים החדשים לנהל משברים ולשמור על לכידות פנימית.

הקונגרס הלאומי הסורי הוא נקודת המוצא לקביעת הכיוון העתידי של מדינה זו. האם תהליך זה יכול להוביל לתוצאה בת קיימא ומקיפה, או שמא הוא יצור מתחים ומשברים חדשים, זו שאלה שרק הזמן יענה עליה.