ראש ועדת המעקב העליונה, מוחמד ברכה, אמר היום, שלישי, כי "החלטת הממשלה שלא להעביר 317 מיליון שקל לרשויות המקומיות הערביות היא החלטה גזענית המאשרת את אופייה של הממשלה הזו שהיא דוחפת מדינה אתנית פתוחה לחלוטין, ללא קוסמטיקה וללא התפארות בדמוקרטיה מופרעת".
ברכה אישר, "אנו עומדים במלואם על הרשויות המקומיות שלנו ועל התואר האחיד שלהן: הוועדה הקטארית של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ואנו תומכים במאבקה, במאבקנו על כל זכויותינו".
הוא הוסיף, "החלטת ממשלה זו (סמוטריץ') מאשרת שוב כי המדיניות הרשמית נוקטת בגישה שלמה עוינת לערבים ולפלסטינים, על היותם כאלה, ומאמצת גזענות בוטה, המיוצגת בהפיכת הפשע לפרויקט פוליטי דקונסטרוקטיבי, שאומץ רשמית על ידי הממסד הישראלי. , ובאפליה בוטה בשירותים ובתקציבים, ובמשבר הקרקעות והדיור בכפרים וערים ערביות, ובפרויקטים המבוצעים לשדוד קרקעות והמשך הריסת בתים יומיומית והקמת יישובים ליהודים בלבד. הנגב, והקטלנות של הפשיזם היהודי נגד הערבים וברחובות והתקפות יומיומיות על קדושים, וכל זה בנוסף לפרקטיקות הפליליות של הכיבוש וסנפיריו נגד עמנו הפלסטיני בירושלים, בגדה המערבית, ורצועת עזה ונגד קדושותיה, אדמתה וזכויותיה".
ראש המעקב הזהיר את ממשלת ישראל, "מהסכנות של דחיפת המונינו אל הקיר ומה שעלול לנבוע מכך, ואנחנו לא נהיה מעבדה ישראלית לגיבוש הפשיזם החדש במאה ה-21", הדגיש. "אנחנו הבעלים של המדינה".
והדגיש כי "על סמך האמור, אנו מזהירים את עצמנו ומזהירים מגזרים בחברה שלנו, מפני התקפת המוסד וסנפיריו על עבודה פוליטית, מפלגות פוליטיות ומסגרות יחידניות, במטרה להפריד בינינו מכל מקרה לחוד ומכל אחד. קבוצה בנפרד, לא כל פרט וגורלו לבדו לפני המוסד".
הוא גם הזהיר מפני "הימור על פיצול התגובה למדיניות לא צודקת ומסוכנת אלה, ואי לראות את ההקשר הכללי של מדיניות רשמית מסוכנת אלה המבקשות לפרק ולערער את ההתייחסויות והקבועים הלאומיים, ואת העקביות המיועדת או הבלתי מכוונת עם קריאות להסיר ועדת המעקב מחוץ (לחוק), ומבקשת לפרק את החברה על רקע חשוד (משפחתי, עדתי, אינטרס או על רקע בחירות מוניציפליות), ומבקשת לפרק את הדאגה הציבורית כאילו הנושאים נפרדים, ופשע. אין כל קשר לניכור הזהות והשייכות, כאילו נושא האפליה נפרד מהחוק הלאומי הפשיסטי, המגדיר את זהותה של המדינה כמדינה אתנית.
הוא הדגיש, "זה הזמן לאחדות, סולידריות, דבקות בקבועים, העדפה למה שמאחד אותנו כבני עם העומד בפני סכנה קולקטיבית וכוללת, מתן עדיפות לחשוב על פני שוליים, ולתת עדיפות ל" הכי חשוב על החשוב. הצד שלנו ללא תנאי כוח של כסף או כל דבר אחר, בין אם תנאים מרומזים או מפורשים.
ראש המעקב סיכם ואמר: "זה הזמן לומר לעולם שגזענות וחוקי האפרטהייד אינם עניין פנימי ישראלי, כי הם מייצגים מדיניות רשמית המכוונת נגד עם שלם, ולכן העולם. חייבים להתמודד עם מדיניות זו בכלי הרתעה יעילים המשמשים במקומות אחרים בעולם".